רדיקלים חופשיים,אנטי אוקסידנטים והמלחמה שביניהם

דניאל מדר
רדיקלים חופשיים,אנטי אוקסידנטים והמלחמה שביניהם
למנוע הזדקנות
לא אחת אנו נפגשים עם המושגים: אנטי-אוקסידנט,רדיקל חופשי,נזק חמצוני ודומיהם. האם נכונה הטענה שהתהליך החמצוני קשור בתהליך ההזדקנות שלנו ? האם הוא ניתן לעצירה כך שנוכל להישאר צעירים לנצח ? איך כל זה קשור לבריאות הכללית שלנו ומה אנו יכולים לעשות בנידון ?

אוקסידנט/רדיקל חופשי

בהגדרה, אוקסידנט או בשמו הידוע יותר - רדיקל חופשי מכונה כל חומר כימי , אטומי או מולקולרי (לרוב של חמצן), המורכב ממספר אי-זוגי של אלקטרונים או ליתר דיוק בעל אלקטרון חסר.

הרדיקל ישאף לאזן את עצמו ע"י השלמת האלקטרון החסר שלו .הוא תוקף אטומים מיוצבים, בעלי מספר זוגי של אלקטרונים ו'גונב' להם אלקטרון, כך שהם הופכים בעצמם לרדיקל חופשי בעלי מטען אנרגטי השואפים להשלים את האלקטרון החסר שלהם מהאטומים הסמוכים להם וכך למעשה נוצרת ריאקציה שלמה.

 

אנטי-אוקסידנט/נוגד רדיקל חופשי

כאן מדובר על חומר נגדי המורכב מאטום עודף, המסוגל 'לתרום' אלקטרון משלו לרדיקל החופשי ובצורה זו לנטרל אותו ,כך שגם הרדיקל וגם החומר עצמו נשארים מיוצבים עם מספר זוגי של אלקטרונים.

 

איך כל זה קשור לגוף האדם ?

 

למרות שאיננו מודעים לה, מתחוללת בגופנו מלחמה מאסיבית מתמדת. גוף האדם מותקף בכל רגע ורגע באלפי ועשרות אלפי פעמים ביום ע"י הרדיקלים החופשיים כתוצאה מקיומו של החמצן באויר והם גורמים את מה שנקרא "הנזק החמצוני".

מסיבה זו, מחסני ההגנה של הגוף כוללים ארסנל רציני של אנטי-אוקסידנטים המאפשרים את קיומנו בכל רגע ורגע. עם זאת, עקב השימוש האינטנסיבי במחסנים אלה, נדרש תגבור חיצוני של אנטי-אוקסידנטים לגוף מבחוץ, האפשרי רק ע"י תזונה. כאשר מאגר זה מתרוקן עם הזמן, הגוף נחשף יותר ויותר לנזקים החמצוניים הקיימים בסביבה שלנו והרדיקלים החופשיים מתקיפים את התאים בגוף וגורמים להם להתערער.

 

מהן ההשלכות של נזק חמצוני ?

 

א. מחלות ניווניות:

כאשר תא של איבר נפגע מרדיקל חופשי הוא נהרס ומפסיק לתפקד, כאשר בסופו של דבר ככל שיותר תאים ייפגעו מאותו איבר - תפקוד האיבר יתנוון יותר ויותר עם השנים עד לכשל מלא. כל התאים בגוף מותקפים אך האיבר החלש ביותר בגוף יקרוס ראשון ואחריו השאר. אם התאים שהותקפו שייכים ללבלב - הוא יתנוון ותופיע סוכרת, אם הם שייכים לכליות - יתרחש כשל כליות, אם הוא שייך למח - החולה יסבול מליקויי חשיבה כגון אלצהיימר , אם התאים קשורים אל העין, החולה יסבול מקטרט וכן הלאה.

 

ב.דלקות:

לרוב, הנזק החמצוני יעורר תהליך דלקתי. עקב כך, מצבי דלקת הם שכיחים באיברים שניזוקו מרדיקלים חופשיים. מחלות לב (דלקת בעורקים) ,דלקות מפרקים ניוונית,דלקות מפרקים שיגרונית (ראומטיזם),תשישות כרונית,פיברומיאלגיה, דלקות עור, דלקות המעי הגס,דלקת ריאות ועוד.

התהליך הדלקתי יעודד מצב בו דלקת פשוטה כגון חבלה במפרק תחמיר לדלקת חמורה ולא תתרפא.

 

ג. מקור לגידולים:

כאשר המטען הגנטי של התא נפגע, שכפול התא יגרום ליצירת מוטציה שבמקרה הטוב תושמד ע"י המערכת החיסונית וכאשר גם זו פגועה, תגרום להיווצרות גידול סרטני.

האיבר החלש ביותר בגוף יהיה הראשון שיקרוס תחת המתקפה של הרדיקלים במלחמה מתמשכת זו ואחריו יקרסו שאר האיברים.

 

ד. בעיות קוסמטיות:

כאשר תאים של עור מותקפים ברדיקלים חופשיים, מבנה התא שלהם נהרס. כאשר מדובר בגיל צעיר, התאים מתחלפים ומתחדשים במהירות אך עם השנים יופיעו קמטים בתאוצה על העור, בעיקר על עור הפנים וזוהי הסיבה שקרני השמש גורמות לקמטים - כיון שקרינת השמש היא עמוסה ברדיקלים חופשיים.

 

על מנת להמחיש את הנזק החמצוני בצורה פשוטה, נוהגים להסביר את משל האח והשטיח. דמיינו לעצמכם אח בוערת באש מלאה בגזרי עצים המתנפצים להם מדי פעם, כאשר מול האח פרוש שטיח. מדי פעם נוחת גץ מהאח ופוגע בשטיח. אם נסתכל מיד לאחר הפגיעה בשטיח לא נראה דבר, אך דמיינו לעצמכם שהאש הזו בוערת מספר ימים, חודשים ושנים. כיצד ייראה השטיח לאחר תקופה זו - מן הסתם מלא חורים.

האנטי-אוקסידנטים נמשלים לזכוכית המונחת על פני האח והמונעת מהגצים לפגוע בשטיח, כך השטיח יכול להשמר שנים רבות למרות סמיכותו אל האח.

 

מהם הגורמים לנזק החמצוני ?

 

למרבה האירוניה, גוף האדם בנוי בצורה כזו שהוא בעצמו נשען על מנגנון של רדיקלים חופשיים. שתי המערכות הגדולות בגוף לייצור רדיקלים חופשיים הן מערכת הנשימה ומערכת העיכול:

מערכת הנשימה קולטת חמצן מבחוץ, שורפת אותו בתהליך חמצוני כך שהוא יכול להספג בדם ולאפשר לנו חיים. ככל שננשום יותר חמצן, כך נפעיל יותר את תהליך שריפת החמצן המתרחש בריאותינו וכתוצאה מכך, נעמיס את גופנו ברדיקלים חופשיים.

מערכת העיכול קולטת מזון מבחוץ, מעכלת ומפרקת אותו ושורפת אותו בתהליך חמצוני ההופך את הקלוריה לאנרגיה המניעה את הגוף. ככל שנקלוט יותר קלוריות אל מערכת העיכול שלנו, נעמיס את גופנו ברדיקלים חופשיים.

 

באופן טבעי, הסביבה הקיומית שלנו היא עשירה בחמצן וכתוצאה מכך גם ברדיקלים חופשיים הגורמים לתהליך חמצוני, מסיבות אלה, אנו רואים את התפוח כשהוא משחיר לאחר חיתוכו ואת המתכת כשהיא מתפוררת ומחלידה. תהליך זה משפיע על גופנו באיטיות גם מבלי שנעשה דבר,לאורך השנים והוא הגורם להזדקנותנו הטבעית.

 

גם כאשר אנו יוצאים לסביבה החיצונית שלנו, היא אינה חסרה ברדיקלים חופשיים.

כל תופעה הקשורה לקרינה כלשהי (אלקטרומגנטית,מייננת ובלתי מייננת) היא מכילה אטומים בעלי מטען אנרגטי התוקף את גופנו ברדיקלים חופשיים.

את הקרינה הזו ניתן למצוא בחשיפה לשמש, למכשירים אלחוטיים שונים כגון הסלולרי, לקווי חשמל, לאנטנות סלולריות.

כל תופעה הקשורה לזיהום אוויר, הנוצר בתהליך של שריפה בהכרח קשור גם לשריפת חמצן (ללא חמצן אין אש) - גם הוא טעון ברדיקלים חופשיים. זיהום זה נגרם מכלי התחבורה השונים, ממפעלי זיקוק שונים ומכל עשן כלשהו הנישא באויר.

 

לצערנו, גם חלק מהאוכל שלנו 'מועשר' ע"י רדיקלים חופשיים. הכוונה היא בעיקר לבשר על האש, אך גם לכל מזון אחר הבא במגע עם עשן (לרוב מזונות אלה נקראים 'מעושנים'), כל אפייה שנשרפה והשחירה, כולם הם מצבורי ענק של רדיקלים חופשיים שאנו מכניסים לגופנו.

 

הסיפור אינו מסתיים כאן, כפי שציינו כל תהליך הקשור לשריפה - מעורב בו בהכרח רדיקלים חופשיים והנושא אינו מדלג על תופעת העישון על כל צורותיה ועל כל נגזרותיה כולל העישון הפאסיבי. כל אלה הם מצבורים אדירים של רדיקלים חופשיים.

 

כיצד הדבר משפיע על בריאותנו ?

 

הנזק החמצוני הוא בין הגורמים המרכזיים המשפיעים ביותר על בריאותנו הכללית. למעשה אחד מהאינדיקציות הטובות ביותר להערכת בריאותו של האדם הוא מדידת ערכי האנטי-אוקסידנטים בגופו, כיון שמילת המפתח בנושא זה היא איזון.

על המאזניים בגופנו מונחים הרדיקלים החופשיים בכף אחת והאנטי-אוקסידנטים בכף השנייה. כאשר גוף האדם עמוס ביותר רדיקלים חופשיים ובפחות אנטי-אוקסידנטים, מתחיל נזק חמצוני להתהוות בגוף עד לתוצאה הבלתי נמנעת והיא המחלה הניוונית הנוצרת מכשל איברים. כאשר המצב מאוזן או לטובת האנטי-אוקסידנטים, הגוף יהיה חיוני ויעבוד בצורה תקינה לא משנה באיזה גיל הוא נמצא. למעשה, ניסויים שנערכו בנושא הראו שבמצבים מסוימים, גם לאחר פרוץ המחלה הניוונית - כאשר מאזנים את מלאי האנטי-אוקסידנטים בגוף ומפחיתים את הנזק החמצוני, מתרחש ריפוי טבעי של הגוף ונסיגה חלקית מהמחלה ובמקרים מסוימים גם עד לריפוי מלא.

 

תיאורטית, ניתן להיחשף לכל הרדיקלים החופשיים שצוינו מעלה ולא להינזק ובתנאי שמאגר האנטי-אוקסידנטים בגוף יהיה שווה לכמות הרדיקלים. אך בפועל זה בלתי אפשרי מכמה סיבות:

ראשית, התזונה שלנו אינה יכולה להכיל כמות כזו אדירה של אנטי-אוקסידנטים. גם אם ננסה לצרוך כמויות אדירות של אנטי-אוקסידנטים בצורה מרוכזת ע"י שימוש בתוספי מזון, עדיין יש תקרה ליכולת של מערכת העיכול לספוג אליה ערכים תזונתיים ולהחדיר אותם אל הדם. שנית, גם אם נעקוף את מערכת העיכול ע"י החדרת אנטי-אוקסידנטים אל הווריד בעירוי (שהיא פרוצודורה שעולה הון תועפות לכשעצמה) עדיין הגוף זקוק לזמן על מנת לרפא את עצמו ולהתאושש ותהליך זה פועל באיטיות. סביר להניח שגם אם נחשוף את הגוף לכמות אדירה של רדיקלים חופשיים ושל אנטי-אוקסידנטים - למרות שהכמויות יהיו שוות, עם השנים הגוף יכרע תחת הנטל, כיון שהנזק של הרדיקלים הוא מיידי ואילו תהליך הריפוי הוא איטי ודורש זמן.

 

מסיבה זו, הפתרון המתבקש הוא צמצום החשיפה ככל האפשר לרדיקלים חופשיים ותגבור מאגרי הגוף באנטי-אוקסידנטים ככל האפשר וככל שיירב כך ייטב. השקעה במאגר אנטי-אוקסידנטים טובה מהשקעה בביטוח בריאות.


קישור: Reader

הכותב אינו רופא ואינו מוסמך לעניני רפואה. ההנחיות המופיעות במאמרים נכתבו על מנת לרכז במקום אחד בצורה נוחה את כל המידע העדכני בנושאי בריאות מניעתית. 
עם זאת, כל קורא מתבקש לקחת אחריות אישית על עצמו ולפנות לטיפול מקצועי אצל תזונאי הוליסטי או נטרופט שיוכל להתאים לו טיפול מיוחד ההולם לגופו.

קישור לכל המאמרים שלי - http://danielart.sytes.net


מאמר חינם באדיבות: www.Reader.Co.il
דירוג:  

הוסיפו ל Facebook Share on Twitter

טוקבקים

שם מלא: *

אימייל:
(האימייל לא יפורסם בשום מקום באתר)
כותרת: *
תוכן:
7 + 6 =