הצעת תקנות מס הכנסה (קביעת תנאי שוק), התשסquot;ו - 2006

פאהן קנה ושות
שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת מגבשים בימים אלה חקיקת משנה אשר תעגן את סמכותו החוקית של פקיד השומה להתערב לנישומים (יחידים, חברות ושותפויות כאחד) בקביעת המחיר המתאים לעסקאות המבוצעות עם תושבי חוץ, במקרה בו בינם לבין תושב החוץ קיימים "יחסים מיוחדים" של שליטה/קרבה אשר בשלם נקבע לעסקה מחיר אשר אינו משקף את "מחיר השוק". בעקבות התערבות זו של פקיד השומה, יחויבו הנישומים לדווח ולשלם מס בישראל בהתאם לאותו "מחיר שוק" שייקבע ולאו דווקא בהתאם למחיר העסקה כפי שהוסכם בינם לבין הצד השני לעסקה.

מיטל הושמנד, רו"ח (משפטנית) - מחלקת המיסים, פאהן קנה ושות'
שרון ליטקה – מחלקת המיסים, פאהן קנה ושות'


שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת מגבשים בימים אלה חקיקת משנה אשר תעגן את סמכותו החוקית של פקיד השומה להתערב לנישומים (יחידים, חברות ושותפויות כאחד) בקביעת המחיר המתאים לעסקאות המבוצעות עם תושבי חוץ, במקרה בו בינם לבין תושב החוץ קיימים "יחסים מיוחדים" של שליטה/קרבה אשר בשלם נקבע לעסקה מחיר אשר אינו משקף את "מחיר השוק". בעקבות התערבות זו של פקיד השומה, יחויבו הנישומים לדווח ולשלם מס בישראל בהתאם לאותו "מחיר שוק" שייקבע ולאו דווקא בהתאם למחיר העסקה כפי שהוסכם בינם לבין הצד השני לעסקה.
הסמכות להתקין תקנות כאמור ניתנה לשר האוצר ולועדת הכספים כבר בינואר 2003 עם כניסתו לתוקף של תיקון 132 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א – 1961, ואולם רק עכשיו, כמעט ארבע שנים אחרי, נראה כי עומדים לצקת לתוכה תוכן.
מטרת המחוקק ברורה - לתת בידי רשות המיסים את הכלים המתאימים להתמודדות עם עסקאות אשר נעשות עם תושבי חוץ או עסקאות אשר ההכנסה מהן חייבת במס גם מחוץ לישראל, במקרים בהם בשל יחסי קרבה/שליטה בין הצדדים נקבעים על ידם מחירים או תנאים שלא על פי מחיר השוק או מה שהיה נהוג לצפות " מקונה מרצון למוכר מרצון" כך שדה פקטו הופקו מן העסקה פחות רווחים החייבים במס בישראל. כך לדוגמא, חברה ישראלית אשר מוכרת מוצרים ברומניה באמצעות חברה בת רומנית, עשויה לתמחר בחסר את המוצרים שהיא מוכרת לחברת הבת הרומנית, בהשוואה למחיר בו החברה הישראלית מוכרת את אותם המוצרים למפיצים אחרים בלתי קשורים, וזאת נוכח המוטיבציה של החברה הישראלית להסיט רווחים מישראל לרומניה שבה חל שיעור מס חברות נמוך משמעותית (16%) לעומת שיעור מס החברות החל בישראל (31%).
ואכן על פי נוסח טיוטת תקנות מס הכנסה (קביעת תנאי שוק), התשס"ו – 2006 (להלן: "התקנות המוצעות"), ובמטרה לאפשר לרשויות המס לבחון את העסקאות האמורות, צפויות לחול על הנישומים חובות כמפורט:
נישומים אשר ביצעו "עסקה בינלאומית" (כהגדרתה בתקנות המוצעות) יהיו חייבים לדווח על כך במסגרת הדוח השנתי. בנוסף, וכחלק מחובת הדיווח השנתית, יידרשו הנישומים לפרט את מחירה ותנאיה של העסקה ואת מחירה ותנאיה בתנאי שוק במסגרת טופס מיוחד שייקבע לעניין זה.
בשלב זה, לפקיד השומה תהא סמכות לדרוש מהנישום להגיש לו בתוך 60 ימים דוח מפורט ובו נתונים רבים הנוגעים אמנם לעסקה הבינלאומית שדווחה, אולם נוגעים גם לנתונים רבים אחרים, כגון: כל קשרי ההחזקה/הקרבה בין הצדדים לעסקה הבינלאומית; כל העסקאות אשר ביצעו הצדדים, כולל הלוואות, דמי ניהול, ערבויות, נאמנויות, מיזמים משותפים וכל הסכם אחר; כל התנאים והפרטים הקשורים של העסקה; אופן דיווח העסקה בחו"ל; צירוף כל החוזים והמסמכים המאמתים הרלוונטיים; וגולת הכותרת: "חקר השוק" שביצע הנישום לצורך קביעת המחיר לעסקה הבינלאומית.
אם כן, פקיד השומה יוכל לדרוש מהנישום להגיש לו פירוט של ממצאי חקר השוק אותו ערך הנישום ואשר בהתאם לו קבע הנישום את מחיר העסקה. אופן ביצוע חקר השוק לא נתון לבחירתו החופשית של הנישום, אלא יש לבצעו בהתאם למנגנונים אשר נקבעו במסגרת התקנות המוצעות, כגון: שיטות להשוואת המחיר בעסקאות דומות אותן ביצע הנישום עם צדדים שאין לו איתם יחסים מיוחדים או עסקאות בנסיבות דומות בין צדדים שלא מתקיימים ביניהם יחסים מיוחדים. חקר השוק אמור להניב לנישום את "טווח המחירים" שבו מחיר העסקה הבינלאומית היה צריך להיקבע.
בנוסף, הנישום נדרש גם לצרף כל חקר תנאי שוק או הערכה שבוצעה לצורך הגשה בחו"ל, ו/או דוח שהוגש בחו"ל וכל קביעה שהיתה לרשות מס וכן חוות דעת של רואה חשבון או עורך דין אם ניתנה.
רק לאחר הגשת הדוח המפורט האמור, יעבור נטל ההוכחה מכתפי הנישום אל כתפי פקיד השומה אם ברצונו של האחרון לטעון כי מחיר העסקה הבינלאומית אינו משקף את מחיר השוק וכי על חבות המס להשתנות בהתאם.
חשוב לציין כי הסביבה האנטי-תכנונית הצפויה לפקוד את הנישומים בקרוב, והידועה בכינויה "מחירי העברה" “Transfer Pricing", אינה חדשה כלל ועיקר אלא קיימת מזה שנים ארוכות ברחבי העולם (ארה"ב, אירופה, אסיה וכו'). במדינות אלה התפתחה פרקטיקה משמעותית סביב הנושא, ובחלק מהמדינות הנישומים אף מורגלים כעניין שבשגרה להצטייד ב"חקר מחירי העברה" “Transfer Pricing Study" ולצרף אותה לדוחותיהם השנתיים.
הוראות הפקודה לעניין מחירי העברה הולכות עקב בצד אגודל עם הנעשה בעולם ברבדים נוספים, כך למשל ההוראות כוללות מנגנון של "אישור מקדמי למחיר" “Advance Pricing Agreement" (APA) הנהוג מזה שנים במדינות רבות, ובעצם מאפשר לנישומים לפנות לפקיד השומה ולקבל ממנו אישור מקדמי ("פרה-רולינג") לכך שהמחיר שנקבע בעסקה הבינלאומית אותה הם צפויים לבצע עומד בתנאי השוק.
הפנייה צריכה לכלול נתונים ומסמכים רבים כדוגמת אלו אשר צוינו לעיל. על פקיד השומה להודיע על החלטתו ונימוקיו לנישום בתום 120 עד 180 ימים מיום שהגיעו אליו הבקשה וכל המסמכים האמורים, ובמידה ולא השיב פקיד השומה בתום התקופה כאמור, יראו בכך אישור לכאורה שהעסקה נעשתה בתנאי שוק (ייתכן ואף תיקבע אגרה כפי שנהוג באישורים מקדמיים).
לא נסיים מבלי להדגיש כי תחולת החקיקה צפויה להיות רק לגבי עסקאות בינלאומיות אשר תתבצענה לאחר המועד שבו תושלם ותפורסם החקיקה. אי לכך, מוצע לנישומים אשר נמצאים בשלבי השלמת עסקה בינלאומית להזדרז ולהשלימה בטרם מועד זה ובכך לחסוך לעצמם חובות דיווח והכנת מחקרי שוק אשר עלולים אף להוביל לחבויות מס אחרות מאלו להם ציפו.
כמו כן, ולמשך שנתיים ממועד פרסומן של התקנות המוצעות, ייתכן ויתאפשר לנישומים להשתמש בחקר שוק שנערך בתקופה שלפני המועד הנ"ל, ובלבד שנערך לפי קווי הנחיה מקובלים שפורסמו על ידי ארגון ה- OECD או מדינות החברות בו. כך למשל, נראה כי נישום אשר יבצע עסקה בינלאומית עם תושב חוץ ונערך לגבי אותה עסקה חקר שוק בהתאם להנחיות ה-OECD (כנראה נוכח צרכיו של תושב החוץ), יוכל הנישום להגיש את חקר השוק שנערך כאמור וזאת חלף הדרישה לערוך חקר שוק חדש בהתאם לתקנות המוצעות.
מחלקת המסים במשרדנו תשמח לסייע לנישומים בהתמודדות וטיפול בנושא מחירי ההעברה בעסקאות בינלאומיות הן ברמת ההכנה לקראת השלמת התקנות, והן לאחר כניסת התקנות לתוקף.



דירוג:  

הוסיפו ל Facebook Share on Twitter

טוקבקים

שם מלא: *

אימייל:
(האימייל לא יפורסם בשום מקום באתר)
כותרת: *
תוכן:
9 + 7 =