אל תדאג, אתה לא לבד - נשים דו מיניות וחיי נישואים עם אישה שאוהבת נשים

איך מתמודדת אישה עם בעל שרוצה להתנסות עם גברים? מה עושה גבר שאישתו רוצה אישה אחרת?
אל תדאג, אתה לא לבד - נשים דו מיניות וחיי נישואים עם אישה שאוהבת נשים
בילבול או עובדה? יפצל את יקרב? השאלות הנפוצות בקרב בני זוג
בעלי נטייה מינית מעורבת רבים, חיים בזוגיות / נשואים לבני זוג מהמין השני. אבל איך זה מרגיש לבן הזוג כשהוא מגלה את העובדה הזו באמצע החיים ואיך זה משפיע על חיי הנישואים?

"הוא הלך להנות מהמשך חייו והשאיר אישה שבורה" - כך מתגוללות חוויות אישיות רבות של נשים שגילו שבן זוגן גם חושק בגברים, 'פתאום' באמצע החיים. "פשוט הרגשתי שכל חיי בוזבזו ואין סגירה הגיונית למה שעברתי".

אחד הדברים הקשים ביותר לבן זוג (או להיפך), הוא לראות את מי שהייתה בת זוגתו בלב ובראש עד אותו שלב - גם אם זו הייתה תפיסתו בלבד ולא כך הייתה המציאות - 'חוגגת' את היותה אישה אמיצה ובמקביל להרגיש זה שנשאר מאחור.

 

כשבן הזוג /בת הזוג חושפים בפנייך את הנטייה האמיתית/מעודכנת שלהם

 
היה לך חשד, תיאבון המין הבסיסי וההגיוני שלך היה נראה לעיתים מוגזם לבת הזוג. בן הזוג ההומו/דו-מיני, או בת הזוג הלסבית/דו-מינית לעיתים אף נגעלו מהאקט. מצבי הרוח, ההסתרות, התחושה ש'משהו לא מסתדר' וכבר ראית או הבנת שהיא מסתכלת על בנות מינה.
 
ואז מגיע שלב ההכרה/חשיפה יזומה שבן / בת הזוג אוהבים גם את בני מינם. כשבת הזוג 'יוצאת' החוצה עם המידע ועולמך מתהפך, אתה מרגיש שזה אתה שנדחס עמוק לתוך הארון וגם אם התחושה באותו שלב היא של בידוד, בושה ו'לבד בעולם', זה לא בהכרח נכון.

 

סטטיסטיקות על בני זוג בעלי נטיה מינית מעורבת

בארה"ב בלבד, נשואים מעל 5 מיליון זוגות כאלה. על פי נתונים בינלאומיים, שליש מהזוגות נפרדים מיד עם חשיפת אחד הצדדים את היותו בעל נטייה מינית שונה ממה שהציג/היה ידוע לו/לה. שליש נוסף מהם נשארים ביחד לשנה עד שנתיים נוספות כדי ל'ארגן' את הפרידה והגירושים - בדרך נעימה לרוב מתוך התכנסות של רגשות רחמים הדדיים. השליש הנוסף של הזוגות המעורבים, נשארים ביחד בנסיון לגרום לחיי הנישואים 'לעבוד'. חצי מהם מתגרשים וחצי מהם - 17% מהסך הכולל - מגיעים לכ 3 שנים ביחד לאחר 'הבשורה'.  רק חצי מהם (7% מהסך הכולל) ישארו נשואים גם אחרי שלוש שנים.

הנתונים שזוגות מעורבים 'מייצרים':
- מעל 80% מהזוגות מתגרשים.
- מעל 4 מיליון ילדים נולדים לתוך נישואים של זוגות בעלי אורינטציה מינית מעורבת.
- 20% מהגברים ה'גאים' נשואים לבנות זוג. 50% מהגאים הם אבות.
- 40% מהנשים ה'גאות' נשואות לבני זוג. 75% מהגאות הן אימהות.


הפחדים, הלבטים וה'סרטים' של בן הזוג המופתע:


- הרגשה של דחוי/ה מינית.
- הערכה מינית עצמית פגועה.
- שאלות כמו 'מה עשיתי כדי להביא לכדי זה?' או 'האם אני לא נשית/גברי מספיק בשבילו/בשבילה?'
- תדמית עצמית נמוכה ורמת ספקות עצמיים גבוהה.
- חששות לגבי הילדים (איך יקבלו את הבשורה, מה תהיה השפעה ה'גאווה' עליהם בבית מפוצל?)
- ניפוץ אמונות, על רקע הרגשת חיים בשקר.
- בילבול לגבי מוסד הנישואים וכדאיות שימורו.
- חשש מפירוק המשפחה.
- תנועה בלתי פוסקת בין טווח קיצוני של חרדות בליווי - זעם, מרירות, פחד, הלם, ייאוש, תבוסה, דחייה, פגיעה וכעס.
- התמודדות עם מופעים קיצוניים של תחושת בדידות, בידוד, בילבול כללי, אשמה עצמית, אמפתיה, הכחשה, התקרבנות, חוסר מסוגלות כללית, חוסר אמונה בברור והבסיסי בחיים.
- חששות מבגידה שהייתה או תהיה.
- התמודדות עם בושה, סודיות וחשש מחוסר קבלה מהסביבה.
- התמודדות עם רצונות המימוש של בן/בת הזוג לכדי מעשה פיזי.
- פחד ממחלות שמגיעות מצד שלישי.


עשה ואל תעשה - עצות לגבר שאישתו דו/לסבית או לאישה שמגלה שבעלה הומו/ביסקסואלי:


עשו:
- תחליטו במשותף עם מה אפשר ועם מה אי אפשר לחיות. הגדירו גבולות.
- היבדקו מיידית בבדיקת מחלות מין מקיפה - ובעיקר HIV -  גם אם בן/בת הזוג לא מודים שהם מימשו את נטייתם.
- טפלו בעצמכם בתקופת ה'אבל' שאתם חווים על חייכם שנעלמו. היחסים שלכם השתנו, זו עובדה.
- היזהרו משיתוף ילדים. לשם כך חובה להיעזר בגורמים מקצועיים. זה חשוב עבורם להרגיש נאהבים ובטוחים, לא אשמים.

אל תעשו:
 
- אל תבודדו את עצמכם. המשפחה שלכם במשבר, חפשו קבוצת תמיכה או איש מקצוע מנוסה.
 
- אל תניחו מראש כי החיים המשותפים נגמרו, על אף הסטטיסטיקה המבהילה. 
 
- אל תתנו לתחושת הזיוף/חיים בשקר/התחושה שנבגדתם להעיב על הזיכרונות הטובים.
 
- אל תניחו שההבטחות וה'הכל כרגיל' שמבטיח הבן זוג שחשף (והוא עושה זאת בעיקר בגלל מרגיש מאד אשם - בצדק או שלא, אבל רק בשלב הראשון) יתקיימו. הכירו בעובדה שנכנסתם לאי ודאות - כמעט ודאית, הסיכוי שזה יקרה נמוך מ 10%...
 
 

בן זוג הומו? בת זוג לסבית או דו מיני / מינית? - זו לא אשמתך!

 
על אף הטראומה היוצאת דופן בעוצמתה בלהיות בן זוג סטרייט, חשוב לזכור שהמצב שבו את/ה נמצא, הוא לא באשמתך.
השנה הראשונה תהיה כנראה הקשה ביותר. אם תהיו גלויים ותכירו בעובדה שזו עובדה משנת חיים, תוכלו לקבל החלטות 'מחיות' או 'ממיתות' בהקשר לזוגיות, לעצמכם ולילדים. 


עדויות של בני זוג שהנטייה המינית החדשה של בני/בנות זוגם נודעו להם בנישואים:

 

"הרגשתי שאני לא מספיק גבר. זה לגמרי הרס את התדמית העצמית שלי" (דן)

 

"שרדנו 7 שנות נישואים בהתמודדות עם מה שאנחנו ובעיקר עם מה שעתיד לבוא ועשוי להחריב  אותם" (ברברה)

 

"להיות בת זוג סטרייטית, לא בהכרח אומר שהנישואים מסתיימים במיידי. זה כן אומר שאתה חייב להחליט מה חשוב לך, כמה גמיש אתה מוכן להיות וכמה מחויב אתה לפרטנר ולמוסד הנישואים" (מירים)

 

"הייתי בשוק מהגילוי, 'איך לא ראיתי את זה' חשבתי במשך שנה" (וויס)

 

"הזעם על אש קטנה קיים עד היום, חמש שנים אחרי שהוא סיפר לי. כעס זה החיבור היחיד שיש לי ל'גאווה' שלו" (מואירה)

"כל מה שחשבתי שאני מבינה על החיים הוא טעות. הזיכרונות מהנישואים שלנו והחיים המשותפים איבדו את משמעותם. זה כאילו שנפלתי מצוק והתחתית מסרבת להגיע" (אנה)

 

"פגשתי ולמדתי להוכיר את הגבר שהוא אוהב, שעזר לו להיות אדם שמח יותר. ימי הדיכאון והכעס עליו חלפו. ימי הדחייה המינית שלו ממני, גם כן" (פאולה)

 

"אישתי בחרה לממש את חשקיה הכמוסים, לאבד את האמונה בכל דבר שהיא העמידה פנים שהיא מאמינה בו ואנחנו נתגרש מהתוצאות של זה" (ג'ו)


"הייתי מסוגלת לקבל את העובדה שהוא כזה ולהיות תומכת בהחלטתו מהרגע שסיפר. לקח זמן ארוך אחרי זה להתגבר על הכעס שלקח לו זמן לספר" (סנדרה)


"למה לפעמים הרגשתי שאין אינטימיות, מה לא בסדר איתי? למה הוא היה מדוכא לרוב? מה משך אותו לכיוון אחר? למה הוא הרגיש כלוא?" (מיטי)

 

להתאושש מהשוק - אז הוא סיפר / היא סיפרה שהוא דו/גיי/לסבית או משהו אחר...SO WHAT?

כשבן זוג חושף את הנטיה המינית המעודכנת, זה יכול להיות מאד טראומתי לפרטנר. יש תהליך החלמה והתאוששות נפוץ ונדרש. אלו השלבים המוכרים של ההתאוששות:


- שלב ראשון, חוסר אורינטציה. חוסר אמונה, הכחשה והקלה.


- שלב שני: הפנמה של הנטייה של הבן/בת זוג, של הכאב שנוצר ושינוי החיים שמביא איתו השינוי.


- שלב שלישי: קבלת העובדות והיותכם מעבר לנקודת האל-חזור, גם אם הנישואים ממשיכים.


- שלב רביעי: שיחרור ההנחות הבסיסיות שלך על עצמך, בן/בת הזוג והנישואים.


- שלב חמישי: שיקום תדמית עצמית ושלמות נפשית.


- שלב שישי: יכולות הערכה עצמית וסביבתית מעודכנות על סמך הקיים ומערכת האמונות החדשה.


- שלב שביעי: שינוי החיים על סמך מימוש/אי מימוש מאוויו של הבן/בת זוג שחשף/ה.

'הצד השני' - אישה בי-סקסואלית מספרת על החוויה שלה:

גם אני בי, נמשכת לגברים ונשים בערך באותה מידה ונשואה בגאווה לגבר שנמשך לנשים בלבד. אז איך זה אתן שואלות? מדהים בצורה קיצונית. בהיותי בי ונשואה לגבר של חיי, אני מסופקת ומרוצה ממיקומי החברתי בחיים. בעיקר בגלל יכולתו הנדירה לקבל את כל החלקים שבי, דבר שספק אם מישהי 'מהצד שלי' הייתה יכולה וגם אם כן, כבר תפסתי לי אחד :-)
 
הוא גם מקבל את החלקים שאוהבים נשים שבי. ביחד גילינו שכשאנחנו מדברים על זה עם אחרים, אנחנו מבלבלים אותם ולא באשמתנו, הם לא מסוגלים להבין. לפעמים זה נגמר בכמה בחורות שמנסות את מזלן על שנינו :-)  
 
מרבית הבילבול כנראה מגיע משני מקורות - אחד, דעות קדומות (לא רק שליליות) על ביסקסואליות והמכניזם שלו והשני - הדעות הקדומות (לא רק החיוביות) שיש על מוסד הנישואים ובעבור מה הוא קיים. 


אמונות של אנשים אחרים 'עלינו': 

שלישיות זה חלק מהעניין, באופן קבוע כמו קיפול כביסה. זה לא נכון. זה כל כך מושרש באנשים, שבאחת המסיבות האחרונות שהיינו והתכנסנו לנו בחדר צדדי, בחורה אחת שלא מכירה אותנו, אבל שמעה שאני בי, ניסתה לכפות את עצמה לתוך האקט, מתוך הנחה שאני בטוח 'בעניין'. לא הייתי, לא הפעם :-)
באותה מסגרת של אמונות, חשוב להכחיש גם 
- אני לא נדלקת ומחפשת 'כל דבר', אנושי או בעל צורת פין.
- אני לא חייבת סיפוק משני המינים בו זמנית, זו הגדרה מינית קיימת, אבל אחרת לגמרי ומאד נדירה שמקורה לרוב בטראומות מתמשכות של שנים ארוכות.
- זה עניין של זמן עד שאני עוזבת אותו, לא נכון. זה עירבוב של המושג בי עם מושג הנישואים. בי זה דבר אחד ולעזוב מישהו שהתחתנת איתו זה דבר אחר.


להיות חלק מ'הקהילה' מבלי להיות בה ולהתמודד עם בן זוג שממש לא נמצא שם, מביא איתו שאלות כמו:

- "למה אני לא קיבלתי את ההודעה על המסיבה?" (כי אתה לא חבר בקבוצה 'מתות על מתוקות' מתוק)
- "פשוט חשבתי שלא תהיי בעניין..עכשיו שאת...אה..." (להיפך, אני בעניין יותר, בטוח שמת לב!)
או מהקהילה עצמה:
- "נשואה?! אז ביי..."
- "עם גבר?! אז ביי..."
- "נדלקתי על הגבר שלך, אני into you" (תרצי כמה שתרצי, את חייבת ניתוח אף או מהפך או משהו)
 
אף אחד לא עודד או מעודד את בן זוגי על המהלך שלו. כי כולם מפחדים יותר ממנו. כמה שהוא שביר, הם כבר נשברו ב'הי אני בי...". אנשים חושבים שאני 'על הגדר' והוא הפראייר תיכף יתעורר למציאות שאני נפלתי לצד השני. הוא חולם על זה, הוא בחרדות מזה, אבל אני איתו. הבטחתי לו ובא לי לקיים.
 
הנישואים עצמם, הם דבר לא פחות קשוח מלחיות עם בן זוג סטרייט. במקום שזה יקשה עלינו במשהו מאתגר מאליו, זה מקל עלי (ולאט לאט גם עליו כשהוא מבין שאין ממה לחשוש). אני חופשייה יותר לדבר איתו, לצחוק איתו, לשכב איתו. 

 


דירוג:  

הוסיפו ל Facebook Share on Twitter

טוקבקים

שם מלא: *

אימייל:
(האימייל לא יפורסם בשום מקום באתר)
כותרת: *
תוכן:
4 + 9 =