השפעת פגרות ושביתות בבתי המשפט על הליכים משפטיים - מאת עו"ד משה כדריה

עו"ד משה כדריה
השפעת פגרות ושביתות על הליכים משפטיים.
מאת עו"ד משה כדריה.
הנושאים הנדונים במאמר:
על מועדים והארכת מועדים.
אופן מנין התקופות: הכלל, הסייג והחריג.
הפגרה במערכת בתי המשפט: הבסיס החוקי, תקופות הפגרה במהלך השנה, יום ו` כפגרה.
עניינים הנדונים במהלך הפגרה.
שביתה והשבתה.
סיכום: השפעת תקופות הפגרה על ההליכים השונים.
נספח: תקופות הפגרה והשביתות שחלו במערכת בתי המשפט בשנים האחרונות.

 

השפעת פגרות ושביתות בבתי המשפט על הליכים משפטיים


מבוא – על מועדים והארכת מועדים
סדרי הדין הנוהגים בבתי המשפט נוקבים בדרך כלל במועדים אשר בהם חייב בעל דין לנקוט הליך מסוים.
בעל דין המאחר בביצוע פעולה מסוימת, עלול להיפגע, כאשר עלולה להינתן החלטה בהעדרו או ללא שמיעת תגובתו, או שיחמיץ את זכותו להגיש הליך מסוים.
כך, נקבעו מועדים להגשת כתב הגנה, להגשת ערעור וכדומה, כאשר מועדים אלה נקבעו בתקנות סדרי הדין. מועדים אחרים נקבעים לפי החלטת בית המשפט.
גם אם בעל דין איחר את המועד, יוכל לעיתים לבקש "ארכה" או "הארכת מועד" לביצוע הפעולה, כאשר ההחלטה אם להאריך את המועד נתונה לשיקול דעת בית המשפט, ולעיתים נדרש מהמבקש לתרץ את האיחור ב"טעמים מיוחדים" אשר מנעו ממנו לבצע את הפעולה במועד.
ואולם, לעיתים כלל אין המבקש זקוק לבקש ארכה, והמועד לביצוע הפעולה מוארך למבקש באופן אוטומטי, מכח הוראות החוק.
המדובר, במיוחד, במקרה בו בתקופה שהוקצבה למבקש להגשת ההליך חלה פגרה או שביתה במערכת בתי המשפט, ועל כך נדון ברשימתנו.

אופן מנין התקופות:
בסעיף 10 לחוק הפרשנות, תשמ"א – 1981 נקבעו הכללים למנין תקופות, כדלקמן:
10. (א) מקום שנקבעה תקופה קצובה במספר ימים או שבועות מיום פלוני, אותו יום לא יבוא במנין.
(ב) תקופה קצובה במספר חדשים או שנים לאחר אירוע פלוני תסתיים בחדשה האחרון ביום שמספרו בחודש כמספר יום האירוע, ואם היה החודש חסר אותו יום — ביום האחרון של החודש.
(ג) במנין ימי תקופה יבואו גם ימי מנוחה, פגרה או שבתון שעל פי חיקוק, זולת אם הם הימים האחרונים שבתקופה.

הכלל, הסייג והחריג:
לענייננו חשובה הוראת סעיף 10(ג), ואם נסכם את הכלל שנקבע בה, נמצא כי:
הכלל : תקופת הפגרה תבוא במניין הימים, כלומר הפגרה אינה עוצרת את מניין הימים בחישוב תקופה מסויימת.
הסייג : אם היום האחרון בתקופה הינו יום פגרה – יידחה המועד למחרת תום תקופת הפגרה.
החריג : כאשר קבועה בדין הוראה לפיה הפגרה לא תבוא במניין הימים, משמע שתקופת הפגרה עוצרת את מניין הימים בחישוב התקופה.

כעת נבדוק אילו הוראות נקבעו על פי הדין, ואשר עוצרות את מנין הימים.


הפגרה במערכת בתי המשפט

הבסיס החוקי
במספר דברי חקיקה נקבעו הוראות מיוחדות, לפיהן תקופת פגרה לא תבוא במנין הימים. כך, למשל:

תקנה 529 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, קובעת:
529. תקופת פגרה של בית המשפט לא תובא במנין הימים שנקבעו בתקנות אלה או שנקבעו בידי בית המשפט או הרשם, אלא אם כן הורה בית המשפט או הרשם, לפי הענין, הוראה אחרת.

תקנה 126 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991, קובעת:
126. תקופת פגרה של בית הדין לא תבוא במנין הימים שנקבעו בתקנות אלה או שנקבעו בידי בית הדין או הרשם, אלא אם כן הורה בית הדין או הרשם, לפי הענין, אחרת.

בתקנה 128(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979, נקבע כי:
(ב) תקופת פגרה של לשכת הוצאה לפועל לא תבוא במנין הימים שנקבעו בתקנות אלה או שקבע בית משפט, רשם או ראש ההוצאה לפועל לענין הגשת התנגדות לביצוע שטר או תביעה על סכום קצוב, אלא אם כן הורה בית המשפט, רשם או ראש ההוצאה לפועל, הוראה אחרת.

לפי הוראות סעיף 83 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד – 1984, הוסמך שר המשפטים לקבוע את המועדים בהם יחולו פגרות בבית המשפט.


תקופות הפגרה במהלך השנה :
על פי תקנה 1 לתקנות בתי המשפט וההוצאה לפועל (פגרות) תשמ"ג – 1983, ותקנה 1 לתקנות בית הדין לעבודה (פגרות), תשמ"ד- 1984, נקבע כי תקופות הפגרה בבתי המשפט, בבתי הדין לעבודה, ובלשכות ההוצאה לפועל, יהיו מדי שנה כדלקמן:
פגרת סוכות - מיום י"ד בתשרי ועד יום כ"א בתשרי;
פגרת הפסח - מיום י"ד בניסן עד יום כ' בניסן;
פגרת הקיץ - מיום 16 ביולי ועד יום 31 באוגוסט.

יום ו' כפגרה
תקנה 4 לתקנות בתי המשפט וההוצאה לפועל (פגרות) תשמ"ג 1983 קובעת:
במנין ימי תקופה שנקבעה בחיקוק, או שנקבעה בידי בית משפט, בידי רשם או בידי ראש הוצאה לפועל, יראו את יום ו' בשבוע כיום פגרה, אם הוא היום האחרון לפתיחת הליך או לביצועה של פעולה במהלך הליך בבית משפט או בלשכת הוצאה לפועל.


עניינים הנדונים בעת הפגרה :

חשוב לדעת, כי קיימים עניינים אשר למרות הפגרה מתקיימים בהם דיונים וממשיכים להתנהל. עניינים אלה הינם בדרך כלל עניינים דחופים, אשר אינם סובלים דיחוי, ובהם:

בבתי המשפט : תקנות 2(א),3 לתקנות בתי המשפט וההוצאה לפועל (פגרות).
בית המשפט ידון במשפטים פליליים או אזרחיים, בימי פגרה במקרים הבאים:
1. משפטים או סוג משפטים אשר לגביהם החליט נשיא בית המשפט או שופט שמונה בידי נשיא או מנהל בתי המשפט שיש לשמוע אותם בפגרה.
2. כאשר העניין שהובא בפני בית המשפט אינו סובל דחייה.

בלשכות ההוצאה לפועל : תקנות 2(ב),3 לתקנות בתי המשפט וההוצאה לפועל (פגרות).
ראש ההוצאה לפועל ידון בענייני הוצאה לפועל בימי פגרה במקרים הבאים:
1. עניינים או סוג עניינים שר לגביהם החליט נשיא בית המשפט השלום או שופט שמונה בידי הנשיא או מנהל בתי המשפט שיש לשמוע אותם בפגרה.
2. כאשר העניין שהובא בפני ראש ההוצאה לפועל אינו סובל דחייה.

בבתי הדין לעבודה : תקנה 2(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (פגרות).
בית הדין הארצי לעבודה ידון בימי הפגרה בעניינים הבאים:
1. סכסוך קיבוצי.
2. כל עניין אחר אשר לגביו החליט נשיא בית הדין או שופט שהוא מינה לכך, שהוא אינו סובל דחייה.
בית הדין האזורי לעבודה ידון בימי הפגרה בעניינים הבאים:
1. סכסוך קיבוצי.
2. בקשות לסעד ביניים.
3. תובענות על שכר עבודה עד 31,200 ₪.
4. כל עניין אשר לגביו החליט שופט שהוא אינו סובל דחייה.


שביתה והשבתה:

הואיל ולעיתים מושבתים בתי המשפט בשל שביתות והשבתות, נחקקו תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים), תשמ"א–1981.
תקנות אלה מסדירות את סדרי הדין לביצוע פעולות שונות במהלך תקופת שביתה, עניינים החורגים מהנושא הנדון ברשימה זו.

עם זאת, בתקנה 5 לתקנות אלה, נקבע כי:
5. תקופה שבה מתקיימת שביתה בבתי המשפט או לשכות ההוצאה לפועל לא תובא בחשבון במניין הימים שנקבעו בחיקוק או בהחלטת בית המשפט, הרשם או ראש ההוצאה לפועל.

לפיכך, גם כאשר איחר המבקש בביצוע פעולה כלשהי, וחלפו תקופות הפגרה, עדיין ייתכן כי למזלו חלה בתקופה זו שביתה, המאריכה את מנין הימים, ושוב יתברר כי לא איחר בביצוע הפעולה.


סיכום: השפעת תקופות פגרה על ההליכים השונים :

מסקירת דברי החקיקה השונים הדנים בתקופות פגרה, ריכזנו בטבלה שלהלן את השפעת הפגרה על ההליכים השונים: מתי הפגרה עוצרת את מנין הימים, ומתי אינה עוצרת אותם.

ההליך האם הפגרה עוצרת את מניין הימים? התקנה הרלבנטית

הליך אזרחי כןתקנה 529 לתקנות סדר הדין האזרחי

הליך בבית המשפט הגבוה לצדק כןתקנה 19א לתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק
הליך בבית משפט לעניינים מינהלייםכןתקנה 44 לתקנות בתי המשפט לעניינים מינהליים

הליך בבית דין לעבודה כן תקנה 126 לתקנות בית הדין לעבודה

התנגדות לביצוע שטרכןתקנה 128(ב) לתקנות ההוצאה לפועל

יתר ההליכים בלשכת ההוצאה לפועל לאתקנה 128(ב) לתקנות ההוצאה לפועל

הליך בוררות כןתקנה 2 לתקנות סדרי הדין בענייני בוררות

הליך אימוץ ילדים לאתקנה 271א לתקנות סדר הדין האזרחי



נספח: תקופות הפגרה והשביתות שחלו במערכת בתי המשפט בשנים האחרונות

מיום
עד יום הסיבה והיכן פורסם ב -

29/9/20039/10/2003 שביתה

10/10/2003 18/10/2003 חג סוכות

19/10/2003 5/1/2004 שביתהי"פ 5269

5/4/2004 12/4/2004חג פסח

16/7/2004 31/8/2005פגרת קיץ

21/9/2004 21/9/2004שביתה י"פ 5332

29/9/2004 7/10/2004סוכות

24/4/2005 1/5/2005 פסח

16/7/2005 31/8/2005 פגרת קיץ

17/10/2005 25/10/2005 סוכות

26/3/2006 26/3/2006 השבתת ההוצאה לפועל ת"א (תחזוקת מחשב)

28/3/2006 28/3/2006בחירות לכנסת י"פ 5523

12/4/200618/4/2006השבתת ההוצאה לפועל ת"א (תחזוקת מחשב)

16/7/2006 31/8/2006פגרת קיץ + בימ"ש בצפון נסגרו עקב המלחמה

20/7/2006 24/7/2006השבתת ההוצאה לפועל חיפה (תחזוקה)


הערה: הנתונים ברשימה זו לוקטו ממקורות שונים, ונועדו ליתן מושג ראשוני, אך אינם מהווים תחליף לקבלת ייעוץ משפטי, ואיננו אחראים לטעויות שנפלו בנתונים אלה.

כל הזכויות שמורות.

ט.ל.ח.

 


קישור: Reader

עו"ד משה כדריה למד משפטים בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים והוסמך כעורך דין בשנת 1983.

בשנת 1984 הקים את משרד עורכי הדין משה כדריה - משרד עורכי דין ונוטריון ועומד בראשו.

הוסמך כנוטריון בשנת 1999.

חבר ועדת שכר טרחה ותעריף מינימלי של הועד המרכזי בלשכת עורכי הדין.

חברת ועדת ההוצאה לפועל של הועד המרכזי בלשכת עורכי הדין.

כתובת המשרד:

רח' רוטשילד 34 (במדרחוב), ראשון לציון 75267

טל' 03-9667522, פקס' 03-9667523

אתר האינטרנט של המשרד:
www.kadria.co.il

דאר אלקטרוני (e-mail):
office@kadria.co.il


מאמר חינם באדיבות: www.Reader.Co.il
דירוג:  

הוסיפו ל Facebook Share on Twitter הוסיפו ל Google Bookmarks הוסיפו ל HOTחדש

טוקבקים

שם מלא: *

אימייל:
(האימייל לא יפורסם בשום מקום באתר)
כותרת: *
תוכן: