תניית שימור בעלות - זכות העקיבה, יישום במצבי חדלות פירעון

תניית שימור בעלות – זכות העקיבה, יישום במצבי חדלות פירעון


במצב העסקי הדינאמי בימנו, נדרשת מספקים תשומת לב בביצוע עסקאות מכר עם לקוחותיהם. הרצון להגדיל את המחזורים העסקיים, אינו דר בכפיפה אחת עם הנזקים אשר חובות הנובעים מקריסת לקוחות עלולים לגרום לעסק. בייחוד, במצבי חדלות פירעון של הלקוח, אז מוצאים עצמם ספקים לפעמים מול שוקת שבורה יחד עם שאר הנושים הבלתי מובטחים.

אחת הדרכים לשיפור מעמדם של עסקים בכל הנוגע לגביית חובות. כאשר הלקוח נמצא במצב של חדלות פירעון, הינה יצירת "תניית שימור בעלות" (תניית שימור הבעלות משקפת הסכמה חוזית בין הספק ללקוח, לפי הסכמה זו, הבעלות בסחורה תעבור מהספק ללקוח רק לאחר תשלום התמורה בגין הסחורה). תנייה זו, כאשר היא מוסכמת על הספק והלקוח ומשקפת את כוונתם בעת ההתקשרות , משדרגת את הספק ממעמד של "נושה בלתי מובטח" למעמד של מעין "נושה מובטח" לעיתים מעמדו אף קודם למעמדם של הנושים המובטחים בהליכי חדלות פירעון. תניית שימור הבעלות מאפשרת בתנאים מסויימים להשיב את הסחורה אשר נמצאת אצל הלקוח, מאחר וסחורה זו אינה בבעלות שכן הבעלות על הסחורה נשמרה בידי הספק עד לתשלום בגין הסחורה. בנוסף, בהתקיים התנאים המתאימים, ניתן לעקוב אחר התמורה אשר נתקבלה אצל הלקוח עבור הסחורה שנמכרה לצדדים שלישיים, ולקבלה בקדימות לשאר הנושים.

תניית שימור הבעלות בפסיקה:

על מנת לשמור על הבעלות בסחורה הנמכרת ללקוחות יש ליצור "תניית שימור בעלות" במישור ההסכמי שבין הספק ללקוח. ברע"א 1690/00 מ.ש. קידוחי הצפון בע"מ נ' אבגל טכנולוגיה בע"מ בפירוק זמני, פד"י נ"ז (1), (להלן: "פס"ד קידוחי הצפון") הכיר בית המשפט העליון בסעיף שימור בעלות מבלי לדווק בתנאים הנוקשים של מתן פומביות למשכון ובכך הפך את הלכת קולומבו, ע"א 455/89. בית המשפט הסיר במעט את ההגנה שנפרשה על צדדים שלישיים ע"י הצורך בפרסום המשכון, וקבע כי:

"ממילא אין צדדים שלישיים יכולים להסתמך על החזקת נכסים בידי החייב כאות לכך שהזכויות בהם שייכות לו, שהרי ייתכן שנכסים אלה מוחזקים בשכירות, בהשאלה או לפי הסכם פרטיקולרי."

בפסק הדין, קבע כבוד המשנה לנשיא (בדימוס) השופט ש' לוין – כי סעיף 169(ד) לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983, המגדיר שעבוד ספציפי לרכישת נכס (שסל"ן) אינו חל במקרים בהם הוסכם על שימור בעלות. שכן, הבעלות בנכס טרם הועברה.

בפס"ד קידוחי הצפון נקבע כי יש לבחון את סוגיית שימור הבעלות בהתאם למערכת החוזית שבין הצדדים, בהתאם להיגיון העסקי והנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה ומקרה!

"העברת נכס מאדם לרעהו יכול ותיעשה בצורות שונות ותשובץ במשבצות שונות. השאלה מהו הדין שיחול בכל מקרה נתון, מעוגנת בראש וראשונה בחוזה שבין הצדדים על פי מהותו האמיתית ולאו דווקא על פי מילותיו, כאשר כלל נקוט הוא בידינו כי טיבה של עסקה המשתכללת בהסכם, נלמד מתוך ההסכם המתפרש על פי כללי הפרשנות המקובלים עלינו לעניין פרשנות חוזים".

בפסיקה מאוחרת, אשר עסקה בין השאר במקרים בהם נרשמה תנית שימור בעלות על גבי תעודת משלוח ו/או חשבונית. נקבע, כי אין לקבל תנית שימור בעלות זו אשר אינה עולה בקנה אחד עם כוונת הצדדים לחוזה. כב' השופטת גילאור קבעה בבש"א 844/04 מגדלי קירור ירושלמי בע"מ נ' תעשיות אלקטרוכימיות בע"מ בהקפאת הליכים:

"אין בתניית שימור בעלות האמורים להצביע על קיומו של חוזה ובו תניית שימור בעלות מפורשת. בשלב העברת הסחורה לחברה לא השאירה המבקשת בידה זכויות המתירות לה לנהוג משום מנהג בעלים בסחורה, כגון סעיף הגבלת עסקאות, זכות המבקשת לבדוק את הסחורה מעת לעת וכיוצ"ב...מבחינתה של המבקשת לא היתה לתנייה המופיעה על גבי החשבונית משמעות משמעית הלכה למעשה. חשבוניות טבען שעיקרן לשקף ולציין מחיר הסחורה ויתכן שאף את מועד תשלומה, או דרך תשלומה, כפי שרואה זאת המוכר, או כפי שהוסכם בין הצדדים במועד אחר. אך אין בכך כדי להעיד על כינון הסכמת הקונה לכל תנייה משפטית שיכתוב המוכר על החשבוניות ואין בעצם קבלת החשבונית ואי הלנה על תנאי שהוסף לה כדי גיבוש הסכמת צדדים ובפרט שהמוכר הוא שמנפיק את החשבונית".

כבוד השופטת אלשיך קבעה בפש"ר 2309/04 דנזיב פתרונות שינוע בע"מ נ' רו"ח פניני בתפקידו כמפרק זמני של חברת מיטב השדה בע"מ, כדלקמן:

"בנסיבות המקרה הנוכחי, לא הובא בפניי דבר, מלבד אותן שורות זעירות והערות שהוכנסו לתחתית החשבוניות ותעודות המשלוח אשר חלקם לא נחתמו כלל עיקר בידי המקבל. כל זאת בהעדר הסכמה חוזית מפורשת, ובנסיבות העובדתיות של המקרה המעוררות ספק גדול בדבר הסכמה כלשהי לשימור בעלות והופכות אותה, מן הבחינה העובדתית למסתברת פחות מהאפשרות האחרת, לפיה אין עסקינן אלא 'בשרבוט קולמוס' שניסתה המבקשת להוסיף 'בצנעה' לחשבוניות שאין מאחוריו ולא מאומה".

כבוד השופטת דניה קרת – מאיר קבעה בפש"ר 1250/06, בש"א 10026/06 FUTURE ELECTRONICS DISTRIBUTION ISRAEL LTD נ' אבי אברמוביץ, כי אין די בהתנאה חד צדדית של ספק בדבר שימור בעלות בסחורה. אין די במסמך מאוחר למועד ההתקשרות בין הצדדים אשר בו הופיע תניית שימור הבעלות באותיות זעירות. בית המשפט לא ייחס כל משמעות לעובדה כי החברה לא הלינה על קימו של סעיף שימור הבעלות במסמך המאוחר אשר נשלח אליה.

זכות העקיבה אחר התמורה שנתקבלה בגין סחורה שנמכרה לצדדים שלישיים:

כאמור לעיל, מאחר ותניית שימור הבעלות מנעה את מעבר הבעלות בסחורה מהספק ללקוח, אזי במישור הקנייני קמה לספק זכות עקיבה אחר התמורה שנתקבלה אצל הלקוח מצדדים שלישיים בגין הסחורה.
בפש"ר 1153/02, בש"א 20964 דלתא טקסטיל שיווק בע"מ נ' קנטור קבע כב' הנשיא אורי גורן כי:
"כבעלת זכויות קנייניות במוצרים, זכאית המבקשת לעקוב אחר תחלופי המוצרים (למהותה של זכות העקיבה ולמקורותיה, ראו: דנ"א 2568/97 זהבה כנען נ' ממשלת ארצות הברית, פ"ד נז(2) 632, 671-676). קרי - זכותה הקניינית נשמרת לה גם ביחס לתחלופי הנכס – ובענייננו, ביחס לתמורה שנתקבלה ממכירת המוצרים (ראו: ד' פרידמן, דיני עשיית עושר ולא במשפט, כרך ב, (מהדורה שנייה – תשנ"ח) 1072; עניין קידוחי הצפון בעמ' 411; בש"א 62531/99 (ה"פ 152/94) פרשידה נ' בון מארט מילניום בע"מ בהקפאת הליכים ואח' (טרם פורסם))... אכן "לכסף אין ריח", מה שלכאורה מעורר קושי לעקוב אחר המסלול המדוייק של תקבולים כספיים שנתקבלו. עם זאת, אין לומר כי הדבר בלתי-אפשרי (השוו ע"א 1527/97 - אינטרבילדינג חברה לבנין נ' פקיד שומה ת"א-1, פ"ד נג(1), 699 ,715). ממילא המפרקים לא הוכיחו כי אין זה מן האפשר במקרה דנן. מכל מקום, לא מקובלת עלי טענת המפרקים, לפיה התמורה בגין מכירת מוצרי המבקשת נתערבבה ביתרת התקבולים, כך שנשללה זכות העקיבה של המבקשת. יפים לעניין זה הדברים שנאמרו בד"נ 16/82 פקיד השומה תל-אביב נ' צבי לידור, פ"ד לט(2), 757 ,774."ו"

דא עקא, אין די בתניית שימור הבעלות בסחורה כדי להבטיח את זכות העקיבה אחר כספי התמורה. נקבע, כי יש לקיים מנגנון לפיו יווצר ייחוד פיזי של התמורה בגין הסחורה, אצל הלקוח. ראה דבריה של כב' השופטת ורדה אלשיך בפש"ר 1700/05, בש"א 20640/05 קוסמוס שיווק נ' עו"ד שלמה נס רו"ח:

"אין ספק, כי עקיבה קניינית אחר כספים הינה בגדר האפשרי, במקרים המתאימים... אלא מאי? מוסיף הנשיא המלומד וקובע כי תנאי הכרחי לעקיבה כזו הינו יצירת מנגנון אשר יצור י ח ו ד פ י ז י של הכספים דנן מכספים אחרים. זאת, בכדי להמנע מהדין הרגיל, לפיו כספים שהתערבבו בכספי הגוף חדל הפרעון נבלעו בתוכו, וכדברי כב' השופטת ויתקון בע"א 167/58, נציב מס הכנסה נ' בית חרושת לסיגריות לוד בע"מ, "שוב אין להכיר ואין לזהות אותם". "

כמו כן, יש להתחשב בהגיון העסקי ובתנאים השוררים בענף הספציפי, ולבחון את תום הלב של הספק בייחס להתקשרויות חוזיות נוספות של הלקוח אשר הנן בתחום ידיעתו, ראה למשל פש"ר 2361/04, בש"א 13718/05 דמיון מתקני משחק וריהוט גן בע"מ נ' עו"ד רונן אורן ואח'. שם, ידעה החברה כי מוצריה נמכרים ללקוח לצורך הצבתם והתקנתם במקרקעין של עיריית הוד השרון, מבלי שתניית שימור הבעלות תוסכם ע"י העירייה.

לאור האמור לעיל, נראה כי נתגבשו בפסיקה מספר תנאים לצורך מתן תוקף לתניית שימור הבעלות. יש לבחון כל תניית שימור בעלות בהתאם להיגיון העסקי והנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה ומקרה. יש לבחון מראש את המערכת החוזית הקיימת או להתאים חוזים עתידיים בין הצדדים, כך שחוזים אלו ישקפו את ההסכמות האמיתיות שבין הצדדים, ככל שהסכמות אלו נוגעות בשימור הבעלות ודרכי הפעולה כאשר עסק נדרש לממש זכויותיו.



האמור ברשימה זו מובא באופן כללי, תמציתי, לתשומת לב הקורא בלבד!
אין להסתמך על האמור ברשימה זו מבלי לקבל חוות דעת פרטיקולרית, מעודכנת, ממצה וסופית.