אסיפה כללית במושב מכריעה בשאלת קבלה לחברות

רשם האגודות השיתופיות קבע, כי אין בסמכות ועד ההנהלה באגודה שיתופית לקבל החלטה בדבר חברות באגודה, וכל שביכולתו לעשות זה רק להמליץ בפני האסיפה הכללית על קבלת מועמדותו לחברות באגודה.

הליך שבשגרה בעת רכישת נחלות במושבים הינו, כי על הרוכש להגיש מועמדותו להתקבל לחברות באגודה בפני ועד ההנהלה, כאשר בסופה של תקופת המועמדות, מובאת שאלת הקבלה לחברות באגודה, להכרעת האסיפה הכללית של האגודה.
רוכשים ומוכרים כאחד של נחלות במושבים אשר מבקשים להתנות את קיומו של הסכם המכירה בקבלה של הרוכשים לחברות באגודה, מסתמכים על החלטת ועד ההנהלה של האגודה, המאשרת, כי הרוכש התקבל כמועמד לחברות באגודה.
וכך, בהתאם להחלטת ועד ההנהלה של האגודה, נמשכים הליכי המכירה/רכישה של הנחלה ע"י הצדדים לעסקה, מועברים כספים, נלקחת הלוואת משכנתא, משולמים מיסים והכל מתוך הנחה, כי העסקה עברה את שלב האל-חזור.
ייתכן, כי בסופו של יום הנחלה תירשם על שמו של הרוכש במינהל מקרקעי ישראל אולם הרוכש לא יצליח לעבור בסופו של יום את משוכת "האסיפה הכללית", ולא יתקבל לחברות באגודה.
במצב די דומה, מצא עצמו רוכש נחלה במושב תאשור אשר ביקש להתקבל לחברות באגודה והיה בטוח, כי הליך קבלתו אושר והסתיים והינו חבר אגודה מן המניין.
הרוכש ניצב בפני בעיה שאינה שכיחה במרבית המושבים שכן מעמדו האישי היה רווק ובשל עובדה זו נאמר לו ע"י האגודה, כי שאלת חברותו הינה חריגה מהנוהל הקיים באגודה שכן עד אותה עת לא היה רווק שהינו חבר אגודה ולכן יש לקבל את הסכמת האסיפה הכללית, האם בכלל להתחיל בהליכי הקבלה לחברות.
לשם כך, ביום 18.06.2009, כונסה אסיפה כללית אשר על סדר יומה נידונה השאלה, האם בכלל לאפשר לרוכש להתחיל בהליך המועמדות. בפרוטוקול האסיפה נרשם על סדר יומה של האסיפה "קבלת מועמד למשק...". ואכן בסופה של ההצבעה בהחלטת האסיפה נכתב, כי: "הוחלט לקבלו למועמדות", וכל זאת למרות הבעיתיות והמגבלה שבהיותו של הרוכש רווק.
בהחלטת וועד ההנהלה שהתכנס בחלוף חודש לאחר כינוס האסיפה הכללית, מיום 15.07.2009, נקבע הנושא לישיבת ועד ההנהלה: "מועמד לחברות משק 22", והוחלט כי:
"לאחר קבלת חוות דעת ממכון פילת ולאחר דיון בנושא קבלתו של מר י', הוחלט לאשר העברת הזכויות במשק 22 מהחבר ד' ולקבל את י' לחברות".
בחלוף כשנה, ביום 18.11.10, הובאה שאלת קבלתו של הרוכש לחברות, בפני האסיפה הכללית ובהצבעה חשאית שהתקיימה, לא זכה הרוכש לרוב הדרוש לצורך קבלתו לחברות.
הרוכש פנה לרשם האגודות וטען, כי הוא כבר רשום כבעל זכויות בנחלה במינהל מקרקעי ישראל, קבלתו לחברות אושרה הן ע"י האסיפה הכללית שהתכנסה לראשונה ביום 18.6.09, והן ע"י ועד ההנהלה.
הרוכש הוסיף וטען, כי תקנון האגודה כלל אינו מכיל שנת מועמדות, ורק כלפיו מבקשים להכיל את שנת המועמדות, כמו כן האגודה נוהגת במגמתיות והתעללות כלפיו בשל פנייתו לאגודה להקצאת מכסת מים, דבר שבעטיו כונסה בפעם השניה האסיפה הכללית.
חוקר אשר מונה לדון בטענות הרוכש המליץ שלא להכיר ברוכש כחבר אגודה.
הרוכש השיג על החלטת החוקר בפני רשם האגודות השיתופיות, והסוגיה הובאה להכרעתו של כבוד הרשם עו"ד אורי זליגמן אשר דחה את השגת הרוכש וקבע בהחלטתו מיום 1.5.12, כך:
• גם אם לא קיים מנגנון בתקנון האגודה המחייב מועמדות לחברות, הרי שברור לכולם, כי במקרה הספציפי של המשיג, הייתה שאלה עקרונית וחדשה, האם ניתן בכלל למשיג להתחיל בהליכי החברות, כאשר הוא עתיד להיות החבר הראשון באגודה שאינו נשוי.
• אין מקום להתערבות בהחלטות האסיפה הכללית ביחס לקבלה או דחייה של חבר אגודה, יש לקבל את ההחלטה ולפעול לפיה שכן זו זכות מוקנית של האסיפה הכללית - "החליטה האסיפה הכללית, שלא לקבל את המשיג כחבר באגודה. שאלת החברות נתונה לאסיפה הכללית, וככל שזו החליטה שלא לקבל את המשיג כחבר, אין מקום להתערב בהחלטה זו".
• אין זה מעניינו של רשם האגודות לחקור מה היתה הסיבה האמיתית בשלה סורבה חברותו של הרוכש במסגרת ההצבעה החשאית, גם אם שיקולים אחרים הם שעמדו מאחורי קבלת ההחלטה על סרוב חברותו של הרוכש - "הסיבות בגינן החליטו החברים שלא לקבל את המשיג אינן ידועות, תוך כך שהחלטה התקבלה באמצעות הצבעה בקלפי, באופן חשאי, ולא ניתן לדעת מה היו צפונות ליבו של כל חבר, עת הניח את הפתק בקלפי. לא רק שלא ניתן לדעת, אלא ראוי לא לדעת, ובכך נשמר אלמנט החשאיות בהצבעה מסוג קלפי".
• ועד ההנהלה נעדר סמכות לדון ולהחליט באשר לחברות באגודה, תפקידו מסתכם בהמלצה בפני האסיפה הכללית בלבד - "אין בסמכות ועד ההנהלה לקבל החלטה בדבר חברותו באגודה, וכל שביכולתו זה רק להמליץ בפני האסיפה הכללית".
החלטתו של וועד ההנהלה על קבלתו הרוכש כמועמד לחברות באגודה שיתופית משמשת כהמלצה בלבד, היא אינה מחייבת את מוסדות האגודה ואינה משמשת משקל בעת הכרעת האסיפה הכללית במועד ההצבעה. לכן, המלצתנו על הצדדים לעסקת רכישת/מכירת נחלה במושב, להתייחס בהסכם המכר גם למצב בו הרוכש לא יתקבל בסופו של יום לחברות באגודה וימצא עצמו רשום כבעל זכויות בנחלה אך ללא זכויות חברות באגודה.

הכותב הינו עו"ד ונוטריון, מומחה בדיני אגודות שיתופיות, מושבים, נחלות ומשקים חקלאיים.

מייל: office@gilad-law.co.il
אתר: www.gilad-law.co.il

קישור: מושבים

גלעד שרגא, עורך דין
דירוג:  

הוסיפו ל Facebook Share on Twitter

הוספת תגובה / יצירת קשר עם גלעד שרגא, עו"ד

שם מלא: *

אימייל: *
(האימייל לא יפורסם בשום מקום באתר)
כותרת: *
תוכן:
11 + 14 =