להפסיק את ההפללה הפושעת "אמת היא חובה" תגגלו

אז במה אני שונה???
להפסיק את ההפללה הפושעת "אמת היא חובה" תגגלו
אני לא מבין למה מתייחסים לצרכני הקנאביס כפושעים. זה לא ייתכן שבמאה ה-21 עוד לא הבנו שמכל בחינה שהיא לגליזציה של הקנאביס זו הדרך הנכונה, להלן סיפור קצר וכמה מחשבות...

קמתי היום בבוקר, צחצחתי שיניים, מקלחת קצרה, התלבשתי, אספתי את העיתון היומי שלי שהיה במקומו הרגיל מאחורי הדלת. הדלקתי תה וסיגריה והתחלתי עוד יום נפלא על כדור הארץ.
העיתון כמובן הספיק להטריד אותי מעט עוד שיכור פגע וברח, עוד פדופיל קטף את תמימותו של ילד מתוק, האיראנים עדיין מתכננים להשמיד את כולנו והאזרח מספר 1 לשעבר מסתובב בביקורים ללא מדי האסיר מספר 1, פשוט ביזיון. אבל לא נורא התה טעים ואני מבסוט על הסיגריה, אני מקפל את העיתון מסדר את התיק ויוצא מהבית. השעה 06:30 בבוקר, בזמנו יכולתי לצאת ב7:20 כשהיה לי רישיון אבל המדינה שלי החליטה שאסור לי לנהוג אז אני נוסע באוטובוס. כמובן שהמתנתי לו כרבע שעה והגעתי לאוניברסיטה באיחור קל אבל אני לא מוכן לוותר על חציית הקמפוס המדהים של בר אילן ברגל.

המקום הזה עוצר את נשימתי בכל יום מחדש, כמה שמח אני שבחרתי ללמוד במוסד הנפלא והפסטורלי הזה. מהכניסה הדרומית ממש, ברגע שעברתי את ביקורת השומר הרגשתי כמו פיטר פן בארץ 'לעולם לא לא' כלומר ארץ הכן בעצם. הכל היה ירוק, רק כביש מקיף אחד והשאר שבילים. עברתי את חצי הח' שמשמשת להופעות, כל שאיפה ממלאת את ריאותיי באוויר לח וקריר, לוחות זכוכיות מעוטרים בחריטות מרהיבות מלווים אותי משני צדדי בשביל שבין הח' לסמטה היוונית שבזמן המעבר בה מרגישים ברומא, בתקופת הקיסרויות עם עמודי האבן והפסלים העתיקים. אחרי שחציתי את הקמפוס אפילו טרחתי לעשות עיקוף קל דרך הקולוסאום ולאורך זרם המזרקה שמוביל אליו וממנו. "נגמר" חשבתי לעצמי ונכנסתי לשיעור.

אני מאוד אוהב את הלימודים, את הגירוי המחשבתי. הרעיונות הגדולים והפרדוקסים שמרכיבים את המציאות שלנו פשוט מרתקים אותי. אני סטודנט שנה שניה לפילוסופיה ואחד שמאוד אוהב את הציווי הסטואיקני "קרפה דיאם" או בעברית, תחייה את הרגע. אז אני חי, מנסה לא לחשוב על העבר המטריד או העתיד המדאיג. לא על תהליך התדרדרות היחסים ביני לבין אשתי שהוביל לכך שבמקום מקודשת עלי להגיד לה מגורשת, לא על החשבונות העצומים שאין לי מושג כיצד אעמוד בהם בסוף החודש ובכלל על כלום, רק על הרגע. לחוות את ההווה במלואו ולשמוח מעצם הקיום, רק חבל שכאב הגב מהתאונה מטריד אותי.

סיימתי ללמוד, השעה 20:00 והראש מתפוצץ כבר. הדלקתי עוד סיגריה ובהליכה מהירה עברתי שוב בארץ 'לעולם לא לא' הפעם נהניתי מחברתה של וונדי, אותה גילמה ידידתי מהלימודים. הגענו לתחנת האוטובוס נפרדנו לשלום ונסעתי לביתי. בדרך סבלתי דחיפות ושפשופים מהרבה אנשים ששכחו כנראה שבמאה ה21 יש דיאודורנטים ואפילו מגבונים. עליתי הביתה עייף, ראשי נורא כבד, הגב כואב ואני מתקשה ליהנות מהרגע. הכנתי תה ירוק כי קפאין לא נותן לי לישון פתחתי את המגירה שבשולחן ושלפתי פרח קטן ירוק, ממש כמו בקמפוס או בתה. קצצתי דק דק, גלגלתי לסיגריה והדלקתי. שאיפה, נשיפה. שאיפה, נשיפה...
לא כואב לי הגב, הראש שלי קליל, אני רגוע, חווה כל רגע במלואו ונהנה מעצם קיומי. לא שיכור, לא עצבני, אלים או משוגע... רגוע ושמח מחליף בגדים ונכנס למיטה. אז במה אני כל כך שונה ממך?


עכשיו ברצינות שניה: המציאות שלנו קשה, יש אנשים שיש להם יותר צרות בחיים ויש כאלו שפחות. אבל כולנו מתמודדים עם אותן מועקות הקיום האנושי, כולנו מנסים ליהנות מהרגע ולא לתת לצרות להפריע לנו. כולנו אוהבים להירגע אחרי יום ארוך. אנשים שיש להם יותר צרות מסיימים יום שכזה עם אלכוהול. הם רבים עם נשותיהם, מרביצים לילדיהם, דורסים, אונסים, רוצחים ועוד ועוד... כל זה בלי קנאביס.
אני עברתי תאונת דרכים לפני מספר חודשים, בתאונה שללו את רישיוני כי מצאו בתא הכפפות פרח קטן וטבעי, לא בקבוק וודקה. אני לא הייתי אשם בתאונה אבל מכיוון שקוטלגתי כנרקומן מרגע מציאת הפרח, האשמה הוטלה עלי. הוריה של אישתי שמעו על המקרה ותפסו עמדה מוחלטת נגדי, דבר שהוביל בעקיפין לאחר כחודשיים לפרידה ובקרוב גירושים. החובות תפחו בגלל עורכי הדין ואפילו את האוטו איבדתי כי הביטוח לא מכסה "נרקומנים". ראוי לציין שאני גם לא מעשן במהלך היום, באותו המקרה הייתי באמצע יום סואן וקרה מה שקרה. לצערי שרידי קנאביס נשארים בשתן כשבועיים כך שמבחינת המשטרה שנראה כאילו שכחה שמטרתה היא "להגן ולשרת" ולא "לדכא ולהפליל" אני הייתי תחת השפעת סמים.
אז במה אני שונה ממך?! למה לי לא מגיע ליהנות מהרגע?! למה צריך להגדיר אותי כפושע ולהרוס לי תחיים?! כי אני בוחר להירגע בערב בצורה טבעית ולא כמוך עם רעל שאפילו עכברים לא ילקקו?! אז תגיד ! תגיד שאתה רוצה שאני ארעיל את עצמי.

ולסיכום: הסמים הרסו לי את החיים, או שאולי זה החוקים המטומטמים שלכם !


http://www.facebook.com/dorhaemet

דירוג:  

הוסיפו ל Facebook Share on Twitter

הוספת תגובה / יצירת קשר עם מרק לדנובסקי

שם מלא: *

אימייל: *
(האימייל לא יפורסם בשום מקום באתר)
כותרת: *
תוכן:
9 + 8 =