המכורים לאוכל

מה גורם בעצם לאנשים לאכול באופן מופרז? התשובה היא : דיכאון ותסכול, לא יכול להיות שאדם יגיע למצב של השמנת יתר חולנית ללא סיבה נפשית כלשהי. בדרך כלל האוכל הוא "אי" קטן בלב ים שאליו בורח האדם השמן, האוכל יכול לתרום לאדם המכור אליו תחושה של מעין כהות חושים, בזמן האכילה האדם המכור בורח מדאגות העולם ונצמד לטעם המענג של אותה גלידת שמנת , שוקולד, עוגות,פיצה,בורקס וכיוצא בזה. אכן מדובר באנשים המכורים לאוכל המשמש עבורם מפלט מחיי היום יום הקשים, הדוחקים והמתסכלים. אולם אנו חייבים להבדיל בין שמן לשמן לא כל אדם שצבר 10 ק"ג ממשקלו האידיאלי הוא שמן או במילים אחרות "מכור" המכורים הם אנשים שסוחבים על גופם משקל מיותר של 30 ק"ג ומעלה, במצב כזה אכילת היתר כבר הופכת להיות מסוכנת לאדם עצמו וגוררת אחריה מחלות קשות וכרוניות כגון: סכרת,כולסטרול,לחץ דם ואפילו סרטן.
לצערנו בחברה הישראלית ההשמנה יכולה לגרור אחריה גם דחייה חברתית.
בואו נצא למסע קטן לתוך נימי נפשו של האדם המכור לאוכל: אדם מכור מתכנן את ארוחותיו באופן כזה שהוא יוכל "לטבוע" בים של אוכל ולשכוח את צרותיו לכן הארוחות הם תמיד גדולות מאוד כאלה שניתן יהיה למשוך אותן על פני זמן ארוך או לפחות כאלה שנראות כך משום שאדם מכור בדרך כלל אוכל מהר יותר מהאדם הרגיל הוא מסיים את ארוחותיו מהר יותר למרות שהם גדולות יותר. הסיבה לכך היא שהאכילה המהירה תורמת לתחושת "כהות החושים" אותה הזכרתי בתחילת המאמר.
ה"טרגדיה" של המכור לאוכל היא שה"בריחה" הרגשית אל האוכל היא אשלייה משום שאחרי שארוחת השחיתות מסתיימת מופיעה דיכאון ותסכול הרבה יותר גדול מזה שהיה לפני האכילה לכן מדובר בעצם על מעגל קסמים נורא שחוזר על עצמו פעם אחרי פעם.