גלישה סלולרית: אילו שירותים לבחור ? מאת: מערכת Telecom Experts

האם גלישה סלולרית תחליף את רשת ה- LAN והחיבור הקווי לאינטרנט?
חברות הסלולר נמצאות לקראת כניסה לדור 4 (LTE) של עולם הסלולר. אין ספק, שכבר בדור 3.75 (HSUPA), שבו נמצאות כיום רשתות הסלולר בישראל, הן מציגות חלופה די טובה לחיבורי האינטרנט הקוויים עם יתרונות הניידות. במאמר "גלישה סלולרית – איך לבחור את הפתרון המתאים עבור העסק?" הוצגו יתרונות הגלישה הסלולרית, מגבלותיה, וכיצד לבחור מודם סלולרי לעסקים. המחירים של הגלישה הסלולרית (לפני הנחות לעסקים) הם די סבירים: חבילה של 5 ג'יגה לחודש עולה ללקוח הסופי הפרטי פחות מ- 100 ₪ (כולל מע"מ). חבילות ה- Unlimited הן סביב ה- 130-160 ₪ כולל מע"מ, בכל חברות הסלולר הגדולות. המחיר כולל גישה וגלישה גם יחד.


גלישה סלולרית תחליף את החיבור הקווי:

לדעת מומחים רבים, קיצו של ה- LAN קרוב! רשתות אלחוט וסלולר תחלפנה את החיבורים הקוויים בבית, ברחוב ובמקום העבודה, בכל מקום. התהליך מתרחש בעוצמה לנגד עינינו.
חברת Aruba Networks, שמפתחת ומספקת פתרונות רשת לעסקים ולארגונים, יצאה בהכרזה די דרמטית: The LAN is Dead. בתום מחקר מקיף (בין היתר ע"י גרטנר ויועצים נוספים) וניתוח המגמות בשוק, מצביעים החוקרים, כי הרשת המקומית (LAN), כפי שאנו מכירים אותה, לא תתקיים בעתיד. היא עתידה להיות מוחלפת ברשתות ניידות. כניסת מכשירי סלולר חכמים, טאבלטים, מחשבים ניידים, יביאו למצב שבו הם יחליפו בעסקים ובארגונים (גם בשוק הפרטי) את הרשתות הקיימות. המחשבים השולחניים הקבועים פשוט ייעלמו יחד עם רשתות ה- LAN.
ה- LAN המוכר לנו החל דרכו בעולם התקשורת במעבדות זירוקס בפאלטו-אלטו (PARC) ב- 1973, שם נולד האתרנט בפיתוחם של בוב מטקאלף ודיוויד בוגס. מדובר בשני מהנדסים, שבילו שנים במעבדות הללו בחיבורי כבלים מסוגים שונים ובפרוטוקולים שונים, עד שהגיעו לפתרון שעובד ומספק חיבור רשת מידע בזמן אמת בין מחשבים. ב- 22/5/73 הכריז בוב מטקאלף על המצאת Alto Ethernet (שם שנועד להתחרות במותג חדש אחר שפותח במקביל לצרכי שירותי האינטרנט, רשת בשם ArpaNet). מאז, הרשת הזו נקראת רק Ethernet. כיום מנבאים, שרשתות האתרנט תגענה עד קצב של 100 ג'יגה ויותר בחיבור האינטרנט הקווי בבית, זאת עד 2020. מנגד, רבים סבורים שה- LAN סיים את חייו, וחבל לבזבז זמן ומשאבים יקרים במסלול ההתפתחות של האתרנט.
עובדה אחת ברורה ומוסכמת: האדם כיצור חברתי אינו אוהב להיות תקוע (מחובר לשקע) במקום אחד. הוא מעדיף להיות נייד. הכלים החדשים מאפשרים לו את חופש התנועה והעבודה מכל מקום. על פי גרטנר, 1/3 מכוח העבודה העולמי יהיה כוח עבודה נייד כבר בשנת 2012. האדם 'יסתובב' בשטח או יעבוד ממקומות שונים במשרד הקבוע, כולל עבודה מהבית. מדובר במסה קריטית הגדלה כל הזמן, שיש לאפשר לה פתרונות. הפתרונות הללו אינם LAN.

מה יחליף את ה- LAN?
בעיקר WiFi. כך לדעת רבים וטובים. יש הסבורים, שזה יהיה מהלך משולב עם הסלולר (בין בדמות Femtocell או UMA, או פתרונות רשת אלחוטית מקומית אחרת). במקביל יש התפתחויות מעניינות, שמצביעות שה- WiFi יהיה משולב בפתרונות רשת חדשים אחרים, במקומות בהם קיים קושי בחדירת שידור אלחוט דרך קירות. למשל: Powerline, שתופס תאוצה ונמכר לא אחת כשילוב משלים לפריסת רשת WLAN, או MoCA, שמיושם בפריסת חיבורים על רשת הקואקס הביתית לחיבורי IPTV בכל חדר.

לפי נתונים מעודכנים ל- 2011, 10% לפחות ממכירות ה- WLAN בשוק העולמי מלוות במכירת פתרונות Powerline \ HomePlug להשלמת הפריסה במקומות קשים לכיסוי (מרתפים, חדרים עם קירות עבים וכיו"ב). השוק הזה עובר קונסולידציה מדהימה ומהירה בשנה האחרונה, בעיקר בתחום המו"פ והמוצרים, כדי לספק ללקוחות פתרונות מגוונים. דוגמאות: Atheros רכשה את Intellon, חב' Sigma רכשה את קופרגייט (הישראלית), מרוול רכשה מספר חברות כולל DS2, ברודקום רכשה כמה חברות ולאחרונה את Gigle, חב' Netgear רכשה את Westell Technologies, וכך הלאה.
הגל הזה נמשך במלוא עוצמתו ונראה, שתקן HomePlug יהפוך לתקן משלים ל- WLAN במקומות קשים לכיסוי אלחוטי, ונראה נתבים ומוצרי קצה הכוללים את שני התקנים משולבים גם יחד. בכמה אזורים ואצל מספר ספקים החיבור הזה יהיה בתקן MoCA על כבלי הקואקס ולא על חוטי החשמל, אך זה יהיה בהיקף מצומצם יחסית. במקביל, תקן מתחרה ל- MoCA בשם Fast EoC (ר"ת Fast Ethernet over Coax), מתפתח בתחום הפס הרחב לכל החדרים על הקואקס, בתמיכת ארגון HomePNA, אך טרם ברור אם יצליח בשוק.

בכל מקרה, Atheros מציעה זה מכבר מוצרים משולבים WiFi/HomePlug. ל- D-Link יש סדרה חדשה של מוצרים בשם DHP-W30xAV המשלבים HomePlug עם WiFi, שזמינים בארץ אצל המשווקים המורשים (גם בבזק). בקרוב מאוד נראה מוצרים כאלו גם מ- Netgear. סוג זה של שילוב יתפשט, ככל הנראה, לכל השווקים ולכל השחקנים בשוק העולמי.
על פי תחזית זו, חיבורי מודם USB יהיו הנפוצים ביותר ב- 2016, ואחריהם מודמים משובצים, Embedded. מדובר בגידול חד, שמקביל לגידול בשימוש במכשירים שיש בהם WiFi, דוגמת מכשירי סלולר חכמים וטאבלטים.
בנוסף, חברות הסלולר תיאלצנה להוריד עומסים מרשתות הסלולר שלהן, לאור העלייה התלולה בביקושים לרוחבי פס ניידים, ולספק קישורים ברשתות מקומיות, בין היתר בתצורת UMA המשתמשת ב- WiFi. חברות לשירותי אלחוט – WLAN דוגמת FON ו- iPass, וספקיות פתרונות דוגמת Kineto Wireless, זוכות בימים אלו לעלייה מסחררת בביקוש לשירותיהן. זאת, מאחר שהן החלו לחתום הסכמים עם חברות הסלולר ולבצע Offload של הפס הרחב הנייד מאנטנות הסלולר הגדולות אל רשתות ה- WiFi המקומיות. ברור, שמדובר במהלך בלתי הפיך, וכבר לא ניתן לעצור אותו או להתעלם ממנו. המהלך יארך בין 3 ל- 10 שנים (בתלות במדינות ובפלחי השוק השונים).

גלישה סלולרית - לאן התחום מתפתח?
בארגונים ובעסקים ייוולד מקצוע וענף IT חדש שכרגע מכנים אותו Mobileocracy. במצב שבו כבר ב- 2010 היקף מכירות ה- Smartphones והטאבלטים עבר את מכירות ה- PC, הכיוון של ההתפתחות נעשה ברור: אין עוד צורך ב- PC. לפי תחזית מעודכנת של IDC, בשנת 2013 כוח העבודה הנייד ימנה כ- 1.2 מיליארד אנשים, כמחצית מכוח העבודה העולמי. זה הכיוון הברור בהתפתחות שוק העבודה בעולם.
סקר שערכה iPass בקרב מנהלים ועובדים ב- 1,100 ארגונים וחברות גדולים ברחבי העולם מגלה, שהמנהלים מתחילים לעכל את השינוי, בו הגישה שלהם ושל העובדים לרשת היא ניידת ולא נייחת. בארגונים אלו נמצא, שכבר היום 27% מהעובדים מתחברים לרשת הארגונית במחשב נייד, אייפד, אייפון ומוצרים ניידים דומים. ל- 96% מהעובדים הניידים יש יותר ממכשיר נייד אחד, ול- 50% מהעובדים הניידים הללו יש יותר משלושה מכשירים ניידים (!). לפי ההערכות, לעובד מידע (IT) טיפוסי יהיו עד סוף 2012 בין 4 ל- 5 מכשירים ניידים בהישג ידו: בבית, בדרך ובעבודה. זאת, החל מהממיר בבית, קונסולת המולטימדיה והמשחקים בבית, דרך מכשיר הסלולר, הטאבלט, מחשב נייד וכך הלאה. להערכת חברת המחקר In-Stat, עד סוף 2012, מחצית מרוחבי הפס ברשתות WiFi ציבוריות (Hot Spots) תגיע מהשימוש במכשירי סלולר חכמים. חברת המחקר המובילה גרטנר ציינה במחקר מעודכן, שכמעט כל הגידול בהוצאות ה- IT בארגונים יגיע מרכישת מכשירי טאבלט למנהלים ולעובדים (צמיחה חזויה של 5.6% ב- 2011). מדהים כיצד קצב התפתחות זה מתרחש ממש לנגד עינינו. לא לכל המנהלים ברור איך זה ייעשה ואילו כלים יש בידם לניהול ולאבטחת רשתות ניידות. אבל, העובד הנייד, שנמצא כבר היום בעולם ה- Mobileocracy, ידחוף את ההנהלות בכל רבדי השוק לשנות את מערך ה- IT כדי שיתאים לעידן החדש, העידן הנייד.

מחקרים מעודכנים מצביעים, שיש לכך ערך כלכלי מאד חשוב, בעיקר לארגונים ולעסקים בינוניים וגדולים. עובד נייד מקדיש בממוצע יותר 240 שעות לשנה יותר לעבודתו, לעומת עובד נייח. דהיינו, החיבור הנייד בכל מקום מוסיף שעות עבודה ומעלה את הפריון לעובד הנייד, בלי שההנהלות נדרשות לשלם על תוספת השעות הללו לעובד. יש לזה, כמובן, מחיר אחר (מעבר להשלכות החברתיות): נמצא, שכיום ארגון צריך להשקיע כ- 120 דולרים לחודש על כל עובד נייד, כדי לנהל אותו ולאבטח את התעבורה הניידת שלו. זה מחיר מעט גבוה יותר מהעלויות הכרוכות בהחזקת רשת נייחת לעובד נייח. דהיינו: יש עדיין צורך להשקיע ולפתח כלים יעילים וזולים יותר כדי לנהל, לשלוט ולאבטח עובד נייד.

מה עוד נדרש מהארגונים והעסקים?

המהפכה המתוארת כאן, דעיכת רשתות ה- LAN ומעבר לרשתות WLAN (משולבות ברשתות סלולר וחשמל במקומות מסויימים), אינה מסתיימת רק בהחלפת הרשת עצמה וכלי הניהול והאבטחה שלה. מדובר ב- Ecosystem שלם.

דוגמאות לתהליכי קבלת ההחלטות הנדרשים:

• ארגונים יידרשו להחליט אם הם משתמשים בענן הפרטי שלהם לצרכים ניידים, או עוברים לענן של ספק שירותים ניידים. די ברור, שעננים של חברות התקשורת זולים יותר ואולי אף מאובטחים יותר. אך מתעוררות שאלות אחרות, למשל של זמינות ואיכות התקשורת.
• ארגונים יצטרכו להחליט כיצד העובדים מתחברים ברשת ניידת: בסלולר, ב- WiFi פרטי או ציבורי, או בכל האפשרויות לפי זמינותן.
• המנהלים יצטרכו להחליט מהם הכלים (ומאפייניהם) שיש לספק לעובדים ניידים: מכשיר סלולר, טאבלט, מחשב נייד וכך הלאה. מנהלים יידרשו להחליט על המודלים של חיוב עובדים על צריכת Data פרטית מעבר למכסה שנקצבה להם. הם יצטרכו להחליט על נושאים נלווים דוגמת תחזוקה וביטוח של המכשירים הניידים. נגמר העידן שבו המכשיר הנייד למנהלים ולעובדים היה רק מכשיר הסלולר בלקברי של RIM.
• הם יידרשו להחליט אם הם משתמשים או מתירים לעובדים להשתמש ביישומים ובתוכנות המורדות בידי העובדים מחנויות ציבוריות (Apps Stores), או שהם מקימים חנויות כאלו בעצמם בארגון. לפי הערכת חברת המחקר פורסטר, כבר ב- 2011 כ- 10% מהארגונים הגדולים בעולם המערבי יקימו "חנויות פרטיות" ליישומים ניידים, במסגרת הרשת הארגונית הניידת שלהם. כך, הם ישלטו ביישומים שהעובדים משתמשים בהם, וימנעו מהעובדים להוריד יישומים מהרשת הציבורית הניידת והפתוחה כמו מהחנויות של אפל, נוקיה, מיקרוסופט, RIM, גוגל (אנדרואיד) וכיו"ב. כיום, לפחות 25% מהעובדים משתמשים בחנויות הללו כדי להוריד מהן יישומים אל המכשיר הנייד שקיבלו ממקום העבודה לצרכי עבודתם. ברור, שהארגונים יאבדו שליטה על התחום אם לא יתחמו אותו במדיניות קשיחה ובמתן תחליפים הולמים לעובדים הניידים.

ארגון WBA (ר"ת Wireless Broadband Alliance) מוביל לגרסה מעודכנת לתקן נדידה (Roaming) ב- WiFi, בדיוק כמו התקן לנדידה סלולרית, שמאפשר לנוע ברחוב או בכל מקום אחר בכל מקום בעולם, בין אנטנות סלולריות ולהישאר מחובר לרשת. התקן החדש לנדידה אלחוטית מכונה WISPr 2.0. הוא יאפשר נדידה גם בין תחנות שידור ואנטנות של WiFi ברשתות WLAN וגם בין אנטנות סלולריות בתקני ה- GSM (לרבות ב- LTE ו- WiMAX). זאת, באופן שקוף לחלוטין למשתמשים.
תקנים אלו ישתלבו, בין היתר, במגוון שלם של מוצרי WiFi הנכנסים כיום לשוק תחת השם הגנרי Wi-Gig, שנדחפים ע"י ארגון Wireless Gigabit Alliance (WiGig). ארגון חזק של התעשייה שדוחף להקצות את תדרי ה- 60 ג'יגהרץ החופשיים לתקנים החדשים הללו.
ארגון WiGig מדבר על מולטי-גי'גהביט באוויר. לא פחות. התקן הראשון הוא של 7 ג'יגה סל"ש באוויר. אחר כך זה יעלה לעשרות ג'יגה סל"ש באוויר. ההערכות מדברות על כך שב- 2015 נראה כמיליארד מוצרי 802.11ac ודומיהם בעולם. זו הרשת המקומית הבאה. ה- LAN מת, אבל הודעת הפטירה שלו טרם פורסמה ברבים.

במקביל, מתפתחים תקנים רבים סביב ה- Ecosystem הנייד. למשל, שירותי NFC המשמשים, בין היתר, לטרנזקציות, רישום ומעקב (מלאי, אנשים, רכיבים) ותשלום נייד (ארנק אלקטרוני). תחום זה מצוי עדיין בתחילת דרכו. גם תחום ה- Ad-Hoc Networks מצוי רק בתחילת יישומו. התקן החדש - WiFi Direct, מצוי ממש בתחילת כניסתו לשוק. טרם ברור אם תקני ה- WiGig הם אלו שיתפסו בחיבורים רחבי הפס בבתים ובמשרדים, בעיקר כדי להעביר מולטימדיה תלת-ממדית למסכים גדולים. אבל, כנראה זה הכיוון. יש תקנים מתפתחים משלימים, שמנסים לסייע להתקדמות במשבצת הספציפית הזו, למשל (וזו רק דוגמה אחת מני רבות): הארגון לתקנים PSIAN, שמפתח את תקן ה- Plasma Antennas, תקן המשפר בצורה ניכרת את היכולת לשדר מולטימדיה בקצבים גבוהים מאוד לטווחים קצרים ובאלחוט. זה נעשה באמצעות אנטנות מבוססות פלסמה. מדובר באנטנה חדישה שפועלת בגישת ה- Selectable Multibeam Antennas. תוך כשנתיים כבר נראה אנטנות כאלו בשוק, עם שימושים מגוונים גם בשווקים ורטיקליים רבים. אנטנה זו תסייע, בין היתר, לנתק את המחשבים שלנו מהשקעים שבקיר. כי במהירויות שניתן יהיה לקבל באנטנות אלו, אין כבר צורך בג'יגה-ביט אתרנט. השתלת האנטנות הללו במכשירים הניידים, החל מהסמארטפונים, דרך נתבי הרשת האלחוטית המקומית (לרבות ב-Femtocell ו- UMA) וכלה במכשירים הטאבלטים הניידים, תוביל ליכולות שידור וקליטה מעולות ומהירות שאין היום במכשירים הללו.

תחום נוסף ומרתק לא פחות מתפתח לו בתחום התכנון והניהול של העיר העתידית עם רשתות Wireless Mesh וסנסורים קטנים בכל מקום. זאת, בין היתר במסגרת ארגונים וניסיונות דוגמת Living PlanIT.

גלישה סלולרית - סיכום
תוך עשור תשתנה סביבת הקישוריות בעבודה וגם בבית לחלוטין. ה-LAN הקווי עתיד למות ואת מקומו תתפוס הרשת האלחוטית. זה יקרה גם בשילוב סלולרי ובחיבורים מקומיים על רשת החשמל (ובמקומות ספורים גם על רשת הקואקס). המהלך הזה החל, והוא בלתי נמנע. מהפכה זו דורשת התארגנות ותהליכי קבלת החלטות לא פשוטים בארגונים ובעסקים. שכן, לשלוט, לנהל ולאבטח רשת עובדים ניידים, הן סוגיות מורכבות בהרבה מאלו שהארגונים והעסקים רגילים אליהן ברשתות המקומיות הקוויות. האתגרים רבים, אבל הם מהווים הזדמנות להתחדשות ולשינוי בהרגלי העבודה של כולנו.




דירוג:  

הוסיפו ל Facebook Share on Twitter

הוספת תגובה / יצירת קשר עם שי מור-רשתי

שם מלא: *

אימייל: *
(האימייל לא יפורסם בשום מקום באתר)
כותרת: *
תוכן:
10 + 7 =