מיקום: משפט / חוקים / אכיפה > דיני עבודה
ימי התלמדות
תופעה רווחת - האם היא חוקית?
האם מותר למעסיק להעסיק עובד ב"ימי התלמדות" או "ימי השתלמות" ללא תשלום?
מה המעמד החוקי של הסכמת העובד לעבוד ללא תשלום בימים כאלה?
מה המעמד החוקי של הסכמת העובד לעבוד ללא תשלום בימים כאלה?
בני נוער וצעירים רבים שמחפשים עבודה לקיץ או במהלך השנה וכן סטודנטים רבים, בעיקר בתחילת דרכם נתקלים פעמים רבות לדרישה מהבוס לבוא למספר "ימי התלמדות" ללא תשלום כתנאי לקבלת העבודה. התופעה רווחת במיוחד בתחום המלצרות, אך לא רק.
מעסיקים רבים מסבירים את הדרישה הזאת בכך שבימי העבודה הראשונים העובד לומד את המקצוע וכי בימים האלה לא רק שאין בו תועלת כעובד אלא המעסיק צריך להשקיע זמן ומאמץ כדי ללמד אותו את המקצוע.
האם זה חוקי להעסיק עובד כמתלמד ללא תשלום?
התשובה היא לא. חד משמעית לא.
בחוקי העבודה לא קיימת הגדרה של "משתלם" או "מתלמד".
יש הגדרה שנקראת "חניך". "חניך" - נער שלומד מקצוע בבית-ספר תעשייתי ועובד במקום עבודה במקצוע אותו הוא לומד. תקופת החניכות וחובות החניך והחונך נקבעות ע"י משרד התמ"ת. גם חניך נחשב כעובד וזכאי לתשלום עבור תקופת החניכות שלו - בתעריף הנמוך משכר המינימום הרגיל לגילו.
ויש הגדרה נוספת שנקראת "עובד". עובד זכאי לשכר עבודה ולזכויות סוציאליות החל מהרגע הראשון בו הוא עובד וזאת לפי שני חוקים עיקריים:
חוק שעות העבודה והמנוחה שקובע בסעיף הראשון שכל זמן בו העובד מעמיד את עצמו לרשות המעביד הוא שעת עבודה וחוק שכר המינימום שקובע בסעיף השני שלכל עובד יש את הזכות לקבל לפחות את שכר המינימום עבור עבודתו.
אין בחוק הגדרה של "מתלמד" או "משתלם" שמאפשרת להעסיק ללא תשלום.
במידה והעובד מסכים לעבוד ב"ימי התלמדות" ללא תשלום - האם זה חוקי?
גם הפעם התשובה היא לא. חוק שכר המינימום, כמו חוקי עבודה רבים אחרים, הוא חוק קוגנטי, כלומר חוק שהעובד לא רשאי לותר על הגנתו.
אחת ההנחות שנמצאות בבסיסה של מערכת חוקי העבודה היא שהעובד הוא "הצד החלש" של מערכת היחסים ושכוח המיקוח שלו נמוך יותר. לכן המחוקק קבע שיש זכויות שגם העובד לא רשאי לותר עליהן.
בנוסף, חוק שכר המינימום משמש את המחוקק כדי לקבוע איזשהו רף מינימלי לשכר הולם בשוק העבודה מתוך מחשבה על כלל העובדים.
במידה וחוק שכר המינימום לא היה חוק קוגנטי יכלו מעסיקים רבים לכפות על העובדים לעבוד ב"ימי התלמדות" ללא תשלום או בשכר נמוך משכר המינימום בניגוד לרצונם, ע"י שימוש באיום שימצאו עובד אחר שיהיה מוכן לעבוד בשכר הנמוך משכר המינימום. מצב כזה היה גורם להורדה כללית בשכר ולריקון החוק מתוכן..
ומה אומר בית הדין לעבודה על הסכמה כזאת?
בית הדין לעבודה קבע, פעמים רבות, שגם אם העובד הסכים לעבוד ב"ימי התלמדות" ללא תשלום מדובר בהסכמה שהיא בניגוד לחוק ולכן בית הדין פסק שעל המעסיק לשלם לפחות את שכר המינימום עבור ימים אלה.
מה ניתן לעשות במידה והסכמתי לעבוד ללא תשלום?
גם עובד שהסכים וביצע את "ימי ההתלמדות" יכול לפנות לבית הדין לעבודה ולדרוש את זכויותיו. כדי לעשות את זה מומלץ לרשום את ימי העבודה ואת שעות העבודה כבר בזמן העבודה כדי שישמשו כראיה.
פעמים רבות עובדים מעדיפים לוותר על התשלום עבור הימים האלה ולא לתבוע מכיוון שהם חוששים מעלות שכר הטרחה של עורך הדין אל מול השכר שיזכו לקבל עבור מספר מועט של ימי עבודה. זה המקום לציין שבבית הדין לעבודה העובד (והמעסיק) יכול ת עצמו או להיות מיוצג ע"י איגוד העובדים (או המעסיקים) בו הוא חבר
כך לדוגמא, בני נוער וצעירים, יכולים לפנות להסתדרות הנוער העובד והלומד ולקבל סיוע משפטי ואף ייצוג בבית הדין עצמו
מעסיקים רבים מסבירים את הדרישה הזאת בכך שבימי העבודה הראשונים העובד לומד את המקצוע וכי בימים האלה לא רק שאין בו תועלת כעובד אלא המעסיק צריך להשקיע זמן ומאמץ כדי ללמד אותו את המקצוע.
האם זה חוקי להעסיק עובד כמתלמד ללא תשלום?
התשובה היא לא. חד משמעית לא.
בחוקי העבודה לא קיימת הגדרה של "משתלם" או "מתלמד".
יש הגדרה שנקראת "חניך". "חניך" - נער שלומד מקצוע בבית-ספר תעשייתי ועובד במקום עבודה במקצוע אותו הוא לומד. תקופת החניכות וחובות החניך והחונך נקבעות ע"י משרד התמ"ת. גם חניך נחשב כעובד וזכאי לתשלום עבור תקופת החניכות שלו - בתעריף הנמוך משכר המינימום הרגיל לגילו.
ויש הגדרה נוספת שנקראת "עובד". עובד זכאי לשכר עבודה ולזכויות סוציאליות החל מהרגע הראשון בו הוא עובד וזאת לפי שני חוקים עיקריים:
חוק שעות העבודה והמנוחה שקובע בסעיף הראשון שכל זמן בו העובד מעמיד את עצמו לרשות המעביד הוא שעת עבודה וחוק שכר המינימום שקובע בסעיף השני שלכל עובד יש את הזכות לקבל לפחות את שכר המינימום עבור עבודתו.
אין בחוק הגדרה של "מתלמד" או "משתלם" שמאפשרת להעסיק ללא תשלום.
במידה והעובד מסכים לעבוד ב"ימי התלמדות" ללא תשלום - האם זה חוקי?
גם הפעם התשובה היא לא. חוק שכר המינימום, כמו חוקי עבודה רבים אחרים, הוא חוק קוגנטי, כלומר חוק שהעובד לא רשאי לותר על הגנתו.
אחת ההנחות שנמצאות בבסיסה של מערכת חוקי העבודה היא שהעובד הוא "הצד החלש" של מערכת היחסים ושכוח המיקוח שלו נמוך יותר. לכן המחוקק קבע שיש זכויות שגם העובד לא רשאי לותר עליהן.
בנוסף, חוק שכר המינימום משמש את המחוקק כדי לקבוע איזשהו רף מינימלי לשכר הולם בשוק העבודה מתוך מחשבה על כלל העובדים.
במידה וחוק שכר המינימום לא היה חוק קוגנטי יכלו מעסיקים רבים לכפות על העובדים לעבוד ב"ימי התלמדות" ללא תשלום או בשכר נמוך משכר המינימום בניגוד לרצונם, ע"י שימוש באיום שימצאו עובד אחר שיהיה מוכן לעבוד בשכר הנמוך משכר המינימום. מצב כזה היה גורם להורדה כללית בשכר ולריקון החוק מתוכן..
ומה אומר בית הדין לעבודה על הסכמה כזאת?
בית הדין לעבודה קבע, פעמים רבות, שגם אם העובד הסכים לעבוד ב"ימי התלמדות" ללא תשלום מדובר בהסכמה שהיא בניגוד לחוק ולכן בית הדין פסק שעל המעסיק לשלם לפחות את שכר המינימום עבור ימים אלה.
מה ניתן לעשות במידה והסכמתי לעבוד ללא תשלום?
גם עובד שהסכים וביצע את "ימי ההתלמדות" יכול לפנות לבית הדין לעבודה ולדרוש את זכויותיו. כדי לעשות את זה מומלץ לרשום את ימי העבודה ואת שעות העבודה כבר בזמן העבודה כדי שישמשו כראיה.
פעמים רבות עובדים מעדיפים לוותר על התשלום עבור הימים האלה ולא לתבוע מכיוון שהם חוששים מעלות שכר הטרחה של עורך הדין אל מול השכר שיזכו לקבל עבור מספר מועט של ימי עבודה. זה המקום לציין שבבית הדין לעבודה העובד (והמעסיק) יכול ת עצמו או להיות מיוצג ע"י איגוד העובדים (או המעסיקים) בו הוא חבר
כך לדוגמא, בני נוער וצעירים, יכולים לפנות להסתדרות הנוער העובד והלומד ולקבל סיוע משפטי ואף ייצוג בבית הדין עצמו
יעקב אביד
דירוג:
תכנים נוספים
![]() מה נחשב להטרדה מינית במקום העבודה? נוסף ב: 16/01/2007
דירוג:
|
![]() מותר לפטר עובדת בהריון? נוסף ב: 16/01/2007
דירוג:
|
![]() מתי מותר או אסור להניק ואיפה? נוסף ב: 16/01/2007
דירוג:
|
![]() קל להחליף? נוסף ב: 16/01/2007
דירוג:
|
![]() מתי רשאי המעסיק לשלול פיצויים נוסף ב: 16/01/2007
דירוג:
|
![]() מתי כספי העובד בסכנה? נוסף ב: 16/01/2007
דירוג:
|
דף ראשי
פרסום מאמר
מדיניות האתר
המאמרים החדשים ביותר
יצירת קשר






























הוספת תגובה / יצירת קשר עם יעקב אביד