חיוב במעquot;מ בגין שירותים שניתנו לתושבי חוץ

פאהן קנה ושות
במסגרת ערעור זה נדונה שאלת חיוב במע"מ בשיעור אפס בגין שירותים שניתנו לתושב חוץ. לחברת טלמנג ניהול וייעוץ בע"מ ולשתי חברות נוספות (להלן: "המערערות") הוצאו שומות בגין שירותים שניתנו, לטענתן, לתושבי חוץ, עליהם דיווחו לרשויות מע"מ כשירותים החייבים במס בשיעור אפס.

ע"ש 1025/01 טלמנג' ניהול וייעוץ בע"מ ואח' נ' מע"מ גוש דן

שרון ליטקה - מחלקת המיסים, פאהן קנה ושות'

במסגרת ערעור זה נדונה שאלת חיוב במע"מ בשיעור אפס בגין שירותים שניתנו לתושב חוץ. לחברת טלמנג' ניהול וייעוץ בע"מ ולשתי חברות נוספות (להלן: "המערערות") הוצאו שומות בגין שירותים שניתנו, לטענתן, לתושבי חוץ, עליהם דיווחו לרשויות מע"מ כשירותים החייבים במס בשיעור אפס. נציגי מע"מ גוש דן (להלן: "המשיב") טענו כי השירותים חייבים בשיעור מס מלא הואיל וניתנו בישראל לתושב חוץ החייב ברישום לפי סעיף 60 לחוק מס ערך מוסף תשל"ו- 1975 (להלן: "החוק"). כמו כן, טען המשיב כי השירות ניתן לגבי נכס הנמצא בישראל (זכות הלקוח הישראלי לקבל את שירותי ההתקשרות) וניתן בפועל לתושב ישראל.

במקרה דנן, סיפקו המערערות שירותי תוכן טלפוניים באמצעות פרסומם של מספרי טלפון בחו"ל בעיתונות, אליהם מוצע להתקשר לצורך ביצוע שיחות התוכן. הלקוחות הישראליים התקשרו למספרי הטלפון הרשומים במודעה תוך חיובם ברשת הטלפון הציבורית. כאשר נוצר הקשר הנחתה המערכת את המתקשר באמצעות הודעות קוליות כיצד להגיע למידע המבוקש.

לטענת המערערות, הן נתנו בתקופות הרלוונטיות לשומות שירותיים טכניים ושירותי מידע לחברות התקשורת הזרות (להלן: "החברות הזרות"). המערערות טענו כי החברות הזרות מספקות ללקוח את שירותי השיחה ואין לחברות אלו כל ייצוג או נוכחות בישראל. חלק מהחברות הזרות הינן חברות טלפון רב לאומיות של המדינות הזרות, בדומה לבזק בישראל, המקבלות תקבולים על כל שיחה המתבצעת ממדינה אחרת אליהן. לטענת המערערות, הלקוחות הישראליים מחייגים כאמור למספר טלפון בינלאומי ומגיעים למערכת תקשורת אוטומטית מסוג מענה קולי, תוך בחירת אופציה מתוך מגוון אפשרויות. המערערות מספקות לחברות הזרות שירותיים טכניים, מידע קולי וזכות שימוש בידע ובתוכנה הדרושות לשם מתן השירות. ההתחשבנות בין המערערות לחברות בחו"ל בנוגע לתמורה, נעשית בהתאם להיקף השימוש בנעשה בשירותי החברות הזרות על ידי לקוחות מכל העולם. יצויין, כי חיוב הלקוח נעשה דרך חשבון טלפון הכולל מע"מ המונפק לו על ידי בזק בעבור תעריף רגיל של שיחת טלפון בינלאומית. לאחר מכן בזק מעבירה תשלום מסוים לחברות הזרות בחו"ל על כל דקת שיחה שבוצעה לאותן חברות. לאור זאת נטען על ידי המערערות כי על פעילותן חל מע"מ בשיעור אפס לפי הוראות סעיף 30(א)(2), (5) ו- (7) לחוק.

לטענת המשיב, אופן הצגת הדברים על פי המערערות הינו מגמתי ומטעה שכן אלו מנסות לצייר תמונה לפיה הן מוכרות שירותים לחברות הזרות והתשלום מתקבל עבור שירותים אלו. בפועל, המצב הוא הפוך, הלקוחות הישראליים מתקשרים למספר הטלפון בחו"ל, בשיחה המועברת דרך מרכזייה בינלאומית חזרה לישראל, כך שהלקוח הישראלי יוצר קשר בסופו של דבר עם מערכת מענה קולי או אנושי הממוקמת בישראל במשרדי המערערות. למעשה, החברות הזרות הן מספקות השירות למערערות, על ידי העברת שיחות הטלפון דרך המרכזייה שלהן. העסקה האמיתית שבגינה מקבלות המערערות את התשלום הינה מתן שירות ללקוחות המתקשרים שהינם תושבי ישראל. תימוכין לעמדת המשיב, ניתן למצוא לטענתו, בכך שהמערערות הן יוזמות העסקה עם הצרכן הישראלי ועם החברות הזרות ונושאות בנטל הפרסום המביא ליצירת קשר כאמור. לפיכך, במקרה הנוכחי שירותי השיחות מסופקים, בפועל, על ידי המערערות שהן חברות ישראליות.

כמו כן, גם שירותי התקשורת המסופקים על ידי החברות הזרות ניתנים לתושבי ישראל ולפיכך נחשבים לצורכי מע"מ כשירותים שניתנו בישראל ומכאן ששירותים אלו אינם זכאים למע"מ אפס.

זאת ועוד, טוען המשיב כי חברות זרות המספקות שירותים לתושבי ישראל, מחויבות לפעול על פי סעיף 60 לחוק מע"מ ולמנות נציג תוך הודעה על כך למשיב. לא נטען כי החברות הזרות פעלו בהתאם להוראה זו.

לעניין טענת המערערות כי שומת המשיב מהווה ניסיון לגבות מס כפל שלא כדין, מאחר והתשלום על השירות לאזרחי ישראל מבוצע באמצעות חשבון הטלפון של בזק הכולל בתוכו מע"מ, טוען המשיב כי לא קיים קשר בין השירותים שמספקות המערערות לחברות בחו"ל לבין השירותים המסופקים לצרכנים תושבי ישראל. למעשה, מדובר בשתי עסקאות החייבות במע"מ בשיעור מלא: האחת עסקה בין בזק או חברת הטלפון הזרה ללקוחות בישראל - עליה משולם מע"מ במסגרת חשבון הטלפון והשנייה הינה עסקה בין המערערות לחברות הזרות נשוא ערעור זה.

בית המשפט קבע כי בעניין זה אין להפעיל את הוראות סעיף 60 לחוק בדבר מינוי נציג לחברה זרה המנהלת עסקים בישראל, שכן אין לראות בחברות הזרות כמי שיש להן עסקים בישראל.

יש לבחון את המקרה אפוא על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה לעניין סעיף 30(א)(5) לחוק, כלומר, האם נשוא ההסכם הינו מתן שירות לתושב ישראל בישראל. בית המשפט מציין את שנקבע בעניין קסוטו הדן בין היתר, בתכלית החקיקה של סעיף 30(א)(5) לחוק. בפס"ד קסוטו נקבע כי תכלית קביעת שיעור מס אפס על מכירת טובין או שירות לחו"ל, היתה עידוד לייצוא והשקעות, תוך מניעת התחמקות מתשלום מס, כאשר העסקה אינה עסקת ייצוא. כמו כן נקבע בעניין קסוטו כי "ככל שזיקת השירות לתושב חו"ל רופפת יותר וככל שקיימת זיקה ממשית יותר בין מקבל השירות הישראלי לבין השירות, מ שמע שהייצוא אינו עיקר העסקה ואין הצדקה למתן עידוד" (הדגשות אינן במקור).

כמו כן מתייחס בית המשפט לפס"ד פינץ, שם נקבע כי נקודת המוצא להפעלת המבחנים אשר נקבעו בפס"ד קסוטו, הנה ההסכם בין הצדדים, וזאת לאור סעיף 30(א)(5) לחוק המציב את נושא ההסכם במרכז הבדיקה, לאור הקביעה כי על מתן שירות לתושב חוץ יחול מס בשיעור אפס, אלא אם נושא ההסכם הוא מתן שירות בפועל לתושב ישראל בישראל.

בית המשפט קבע כי מבחינת ההסכם בין הצדדים בענייננו עולה כי החברות הזרות מאפשרות את ביצוע השיחות מישראל ואת השימוש במידע המצוי בתוכנה אותה מפתחות ומשווקות המערערות על ידי המתקשרים מישראל. שימוש זה הוא מהות ההסכם. יתרה מזאת, ההסכם מטיל את נושא הפרסום, תוכנו ועלותו על המערערות, שהן ספקיות המידע על פי ההסכם.

כמו כן, גם מהסדר התשלומים שבין הצדדים עולה כי התשלום מבוצע על פי מספר פעימות המונה, כלומר, במסגרת הסדר התשלומים אין כל משמעות לפיתוח תוכנה ושירותים הניתנים מאת המערערות לחברות הזרות, שכן אלו כלל לא משלמות עבור תוכנם. תוכן זה רלוונטי אך ורק ביחסים שבין המערערות לבין המטלפנים מישראל אשר בוחרים לעשות שימוש בתוכן המידע כאמור. שיטת תשלום זו תומכת למעשה בטענת המשיב כי החברות הזרות משמשות צינור בלבד להעברת התשלום בגין השיחה על ידי המתקשר מישראל למערערות.

התוצאה מכל האמור לעיל היא, כי יש לראות את העסקה כמתן שירות בפועל לתושב ישראל בישראל, ומכאן שחל החריג הקבוע בסעיף 30(א)(5) לחוק והעסקה חייבת במע"מ בשיעור מלא.

כמו כן, אין מקום לקבל את טענת המערערת בדבר תחולת סעיף 30(א)(7) לחוק בדבר מע"מ בשיעור אפס בגין מתן שירות בחו"ל על ידי עוסק שמקום עיסוקו העיקרי בישראל ברגע שנקבע כי השירותים שסופקו הינם לתושב ישראל בישראל כמו גם את טענת המערער בדבר כפל המס משום שמדובר בעסקה המחולקת לשני חלקים בגינם יש לשלם את המס על פי החוק.

הערעור נדחה.


דירוג:  

הוסיפו ל Facebook Share on Twitter

טוקבקים

שם מלא: *

אימייל:
(האימייל לא יפורסם בשום מקום באתר)
כותרת: *
תוכן:
7 + 10 =