הסכם ממון - ביטוח שלך לעת גירושין

רבים אינם מודעים לחשיבותו של הסכם ממון וחושבים שזאת נחלת אנשים אמידים.
תפקידו של חוק יחסי ממון בין בני זוג (תשל"ג 1973) הוא להסדיר את חלוקת הרכוש בין בני זוג במקרה גירושין. על פי חוק זה ההסכם חייב להיעשות בכתב ובהסכמת שני בני הזוג וזאת רק לאחר שהבינו היטב את הכתוב בו.
ההסכם נכנס לתוקף רק לאחר אישורו של בית משפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני או במידה ומדובר בהסכם לפני נישואין, ע"י נוטריון.

ישנם סוגים שונים של הסכמי ממון הבאים להבטיח את חלוקת רכוש באופן שונה מהסדר איזון המשאבים הקובע כי במקרה גירושין זכאי כל אחד מבני זוג למחצית שווים של כלל הנכסים אשר בני זוג צברו במהלך חיים משותפים. ובכך ישנם הסכם ממון לטרום נישואין, הסכם ממון לחיים משותפים המתייחס לידועים בציבור והסכם ממון שנעשה לאחר נישואין.

חשיבות הבנתו של הסכם ממון בטרם חתימה

הליך גירושין הוא הליך כואב ולא נעים לשני הצדדים וקורה כי לאחר קריסת הנישואין בני הזוג מחליטים "ללמד לקח" את הצד השני על ידי פגיעה בקבלת חלקו ברכוש. לכן, חשוב ביותר שאת הסכם הממון יכין עורך דין אשר מתמחה בדיני משפחה ולהבין היטב את ההסכם שהוכן לחתימה.
מי שלא עושה כך וסומך על הצד השני בעיניים עצומות או מתוך תמימות, עלול לשלם על כך ביוקר.
דוגמה לכך הוא מקרה של אשה שחתמה על הסכם ממון עם בעלה, על פיו חויבה לשלם לבעלה קנס בגובה של מאות אלפי שקלים בגין מגוריה בדירתם המשותפת. רק בהתערבותו של בג"צ הסכם זה בוטל והצדדים חתמו על הסכם חדש והוגן. ומקרה שהיה כך היה:

לאחר 30 שנות נישואין החליטו בני זוג להתגרש. הבעל הכין הסכם גירושין אצל עו"ד והחתים עליו את אשתו מבלי שניתנה לה אפשרות לבדוק ולהכיר את זכויותיה ובעוד העו"ד מבטיח לה כי אינה מוותרת על דבר שכן כל האמור בהסכם הינו חלוקה שהיתה נעשית גם עפ"י החוק.
בית הדין הרבני אישר את ההסכם בניגוד לדרישת חוק יחסי ממון הקובעת כי על בית הדין הרבני לבדוק כי אכן האישה מבינה את ההסכם, שכן כאשר שאל אותה הדיין על תוכן ההסכם ענתה תשובה שמראה כי ממש לא מבינה על מה היא חתמה ובכל זאת אישר את ההסכם. כאשר התברר לאישה שהיא חתמה על הסכם המשאיר אותה לא רק בידיים ריקות, אלא עליה לשלם לבעלה קנס כספי גבוה על כל יום שהיא מתגוררת בדירתם המשותפת, פנתה האישה בתסכול רב למשרדנו אשר מייד הגיש בקשה לביטול ההסכם. למצער, בית הדין הרבני דחה בתוקף את הבקשה בטענה כי האישה מודעת לזכויותיה, הבינה את ההסכם והסכימה עם הכתוב בו.
לאחר שערעור שהוגש לבית הדין הרבני הגדול נדחה גם כן, פנה משרדנו לבג"צ.

בדיון שנערך, טענתי כי נסיבות החתימה על הסכם מתוך אמון ברצונו הטוב של בעלה ומתוך אמון במה שהבטיח עורך דינו של בעלה היו בעייתיות ובמיוחד לאור מצבה הבריאותי הרעוע של האישה וכן כי הליך האישור פסול במהותו ולא עומד בדרישות המחוקק וההלכה ועל כן יש לבטל את ההסכם. בג"צ קיבל את הטענות ובצד תקדימי הורה לבעל ובא כוחו לחתום על הסכם חדש לבל יאלץ ההרכב היושב בדין לבטל בעצמו את ההסכם הישן.


חושב לציין ולהדגיש כי בדרך כלל בית המשפט העליון לא מתערב בפסיקות אשר ניתנו על ידי בית הדין הרבני אשר פוסק לפי הלכה, אלא רק במקרים בהם קיימת הפרה בוטה של זכויות האדם ועיוות של הצדק- מקרים נדירים ביותר.

אצל מי להכין את הסכם הממון

חשוב לעשות את הסכם הממון אצל עו"ד המתמחה בדיני משפחה מכיוון שהוא מכיר היטב את ניואנסים של הסכם מסוג זה ואת התנהלותם של ערכאות משפטיות אשר מאשרות או במידת הצורך מבטלות את ההסכם.