כשרות הוויסקי – עד לטיפה האחרונה

כשרות הוויסקי – עד לטיפה האחרונה
באתי לדון האם כאשר החברה בפרסומיה לא מציינת שהוויסקי התיישן ביין וגם בחוות דעתם של "הטועמים המקצועיים" השונים לא מוזכר שיש טעם יין בוויסקי (וגם מספר "מומחים" מאמתים את הנ"ל). האם ניתן להסתמך על נתונים אלו ולהתיר הוויסקי ויהיה הוויסקי כשר ?


באתי לדון האם כאשר החברה בפרסומיה לא מציינת שהוויסקי התיישן ביין וגם בחוות דעתם של "הטועמים המקצועיים" השונים לא מוזכר שיש טעם יין בוויסקי (וגם מספר "מומחים" מאמתים את הנ"ל). האם ניתן להסתמך על נתונים אלו ולהתיר הוויסקי ויהיה הוויסקי כשר ?

נימוקים להיתר

• אנחנו מדברים על וויסקי שבכלל לא מוזכר שהתישן בחבית יין אי לכך הסיכון הוא נמוך ביותר (הרב פדווה גורס שב 90% של הוויסקי אין בעיה של יישון בחבית של יין) ובאיסור דרבנן עסקינן

• מעיקר הדין מקילים כהט"ז כמו שפסקו בעל המנחת יצחק ובעל האגרות משה ולכן כל
וויסקי מותר, אלא שחוששים לשיטה חדשה כמבואר לעיל ע"י הרב פאדווע שליט"א אבל הוא בעצמו טוען שבמקרה זה האינטרס של החברה הוא לפרסם דבר זה. לכן נראה לי שאפילו נחשוש שבכל זאת, הסקוטי יישן הוויסקי שלו בחבית יין בלי לפרסם זאת.עובדה זו מהווה גילוי דעת שלא איכפת לו באיזה סוג חבית הוא מיישן את הוויסקי (אלא שהוא רגיל לצורה זו של עבודה) ובנוסף לעצם הספק ,אפשר שוב להסתמך על בעל המנחת יצחק ובעל האגרות משה ולכן הוויסקי כשר ממה נפשך, אם הפרסום נכון הנה מה טוב, ואם לא יש לנו מספיק צדדי היתר.

• ראינו שהאינטרס של החברה הוא לפרסם העובדה שהוויסקי התישן בחבית יין. בנוסף לפרסום של החברה שנבדק בהצלבה עם מספר מדריכים מקצועיים כמובא לעיל, יש גם החוות דעת של הטועמים המקצועיים השונים.נשאלת השאלה: מה דין של קפילא המסיח לפי תומו בזמן הזה?

רוב האחרונים בס' צ"ח פוסקים (לפי הרמ"א) שבזמן הזה אין לסמוך על קפילא אפילו באיסור דרבנן אלא רק על יהודי, אבל כמה פוסקים רוצים להתיר איפה דאפשר להתגלות, ובפרט באיסור דרבנן. יש גם שסוברים שהטעם שלא סומכים על קפילא הוא שפוסקים להלכה כשיטת רש"י.ולכן בפחות מששים אין להתיר בכלל, וביותר מששים כבר אין לנו צורך בקפילא. ולפי זה בנידון שלנו שמעיקר הדין פוסקים כהט"ז, ובודאי שבדופן יש פחות מפי שש ובאנו לסמוך על הקפילא לחומרה רק כדי לצאת כל השיטות נראה לי שאולי יש לנו על מה לסמוך (עיין רעק"א וערוך השולחן במקום)

אמנם בס' ס"ט ס'י, בעובד כוכבים שמשמש בבית ישראל ונתן הבשר בקדירה ואין ידוע אם הדיחו (מקודם) פוסק הרמ"א שאפשר להסתמך על גוי בזמן הזה במסיח לפי תומו באיסור דרבנן. כל המפרשים עומדים על הסתירה עם ס' צ"ח.
מתוך עיון בדברים נראה לחלק בין הוחזק איסורו ללא הוחזק איסורו. ואיילו הש"ך ס"ק מ"ג והבאר היטב אחריו בס"ק לו מחלקים בין עדותו של גוי שנעשה באופן ישיר כשהוא בא לטעום והוא יודע שהאיסור וההיתר תלוי בו, ובין עדותו שנעשה באופן עקיף. ובמקרה שלנו וודאי שהטועם מקצועי לא יודע שחוות דעתו ישפיע כי הוא זה על שתיית הוויסקי של היהודים.
אמנם בס' ס"ט מדובר כשיש יהודי נכנס ויוצא (עיין שם) אולי יש לטעון (וכך זכור לי שראיתי באחד האחרונים) דמרתת ודבר דעתיד להתגלות יש להם אותו דין וצ"ע.

וכן פסק הבעל אגרות משה בי"ד ב ס' לו שמסל"ת יש להאמין מאחר שסתם יינם הוא רק איסור דרבנן ולא אתחזק איסור.

עוד צריך להעיר שבש"ע מובא או גוי שמסיח לפי תומו או קפילא ובנידון שלנו מדובר בקפילא שמסיח לפי תומו וצ"ע.

אני חייב לציין שחוות הדעת של המומחים היא לא בצורה מפורשת שאין נוכחות יין, אלא בהדגשה שיש יין וציון של שם היין ,או באי הצגת העובדה שיש טעם יין עם נימה ביקורתית על הטעם הכבד (של העץ) המורגש בוויסקי זה.

לאור כל זאת נראה שכל וויסקי שעבר את כל הבדיקות האלו יהיה וויסקי כשר ומותר לשתיה אפילו למהדרין.


דירוג:  

הוסיפו ל Facebook Share on Twitter

טוקבקים

שם מלא: *

אימייל:
(האימייל לא יפורסם בשום מקום באתר)
כותרת: *
תוכן:
12 + 9 =