Io sono l'amore - אני אהבה- מאת אלכס קפלן

שיאו של החורף שורר במילאנו, העיר קפואה ושלג מכסה את הרחובות האפרוריים. נראה כי הכל חסר חיים. אך למעשה הכל רדום. משפחת רקי המכובדת מתכנסת, ובניגוד לאפור וללבן המקפיא בחוץ, ביתם האדיר של המשפחה מלא בצבעים חזקים של אדום לוהט וחום.
סרטו של לוקה גוואדאג'נינו מתחיל באפילוג. סב המשפחה, אדוארדו, הפטריארך הגדול, מכנס את משפחתו לארוחה בה הוא מכריז על יורשיו. הסיקוונס נראה כאילו לקוח מתוך "הסנדק". החדר האפלולי שטוף בצבעים עזים ואנחנו שוב ושוב מוצאים עצמנו תחת צילו של הסב, כאשר המשפחה נגלית לנו מנקודת מבטו או מאחוריו והוא מסתיר לנו אותם. הוא השולט בעולם הזה.
הבמאי טורח על כל תמונה ותמונה כאשר הוא מראה לנו את המשפחה בתוך ביתם הענקי. הפריימים ממקמים אותם כילדים קטנים בתוך חדרים ענקיים וגבוהים. הבית הוא המסורת, הוא המשפחה. הבית הוא עולמם והוא מסתיר בתוכו, דרך הצבעים, המאכלים והטעמים, את התשוקות והרצונות של בני המשפחה. זהו החורף והכל עדיין ישן.
הסב מכריז על בנו טנקרדי ונכדו אדו, כיורשי מפעל הבדים המשפחתי. לאחר ההכרזה אנו קופצים מספר חודשים קדימה, אל האביב. העלילה מתפצלת לשתיים. סיפור ראשון מתרכז בניסיון המשפחה "להתקדם" עם שינויי הזמן ולמכור את המפעל. הסיפור השני מתרכז באמה (טילדה סווינטון במבטא איטלקי מזעזע), אשתו של טנקרדי ואימו של אדו. אדו מכיר למשפחה את ידידו אנטוניו, טבח צעיר ומחונן שרוצה להקים מסעדה ואדו נרתם לעזור לו. הוא מביא אותו לביתם על מנת שיהיה אחראי על אחת הארוחות המשפחתיות, וכך להרשים אותם ולבקש את עזרתם. בסצנה יפיפייה אנו עדים להתאהבותה של אמה באנטוניו. היא טועמת מהמאכל שהכין לה. אנו מתמקדים בשפתיה, עיניה ומבטה ונראה לרגע שהיא בעולם אחר. עד לרגע זה הבמאי מקפיד שנשמור מרחק מהדמויות, שלא נכיר אותם מקרוב מדי ולא נבחין במה שמסתתר בהם, ולפתע אנו חווים רגע אינטימי על גבול הארוטי.
גם אמה וגם אנתוניו חווים הבלחות רגעיות של תשוקה אחד לשני, דרך חלומות בהקיץ שספק מתממשים וספק לא. לאחר זמן מה, אמה מגיעה לביתו של אנתוניו בכפר. הם ממשים את אהבתם בחיק הטבע, דרך קולאז של פריחה, מוזיקה, שמש, והתעוררות של כל החי.
אמה מספרת לאנטוניו כי מוצאה מרוסיה, שם פגשה את בעלה. אז לא היה שמה אמה. אנתוניו שואל לשמה והיא לא זוכרת - התשוקה שהייתה לה אז, האהבה שאפיינה אותה הודחקה ונסגרה. אך כמו שעולמם הכלכלי של המשפחה משתנה, וכמו ימות השנה שחולפים, גם התשוקה דינה להיקטע. בסצנה מאוחרת, אמה יושבת במיטתה וצופה בקטע מתוך הסרט פילדלפיה. טום הנקס מקשיב לאופרה האיטלקית וחווה גם הוא רגע אדיר של תחושות וחיים. אמה צופה מהופנטת ולפתע בעלה מחליף את התחנה. אנו מבינים כי סיפור אהבתם של אנתוניו ואמה עומד להיקטע ואכן הוא נקטע בדרך אכזרית. החורף מגיע בשנית ועל אמה להחליט אם לתת למצב לחזור להיות כפי שהיה, בו כל עוצמת חייה שוב תיסוג לשנת חורף ארוכה, או שהיא תעשה מעשה כדי להחזיר לעצמה את תחושת האהבה שחשה, עם הגבר אותו היא באמת אוהבת.
אנו מקבלים חוויה של צבעים, טעמים וקולות בסרט מסוגנן ומעניין.
לא לכל אחד, אבל אם נמאס לכם מעוד אקשן הוליוודי חסר טעם, אולי תטעמו מ-"אני אהבה".