מיקום: תיירות / פנאי / קהילה > אומנות ובידור
פרשנות לסרט 'יהודי טוב' של האחים כהן
המאמר מנסה להציע פרשנות לסרט יהודי טוב.
[המאמר להלן מתיימר לעסוק בפרטי הסרט 'יהודי טוב' אי לכך הוא מוגדר כספויילר- כמו כן, על מנת להצליח לעקוב אחרי הפרשנות מומלץ לראות קודם את הסרט]
כיאה לסרט שנעשה בבית היוצר של האחים כהן, הסרט 'יהודי טוב' מתהדר בהיותו משתייך לז'אנר הנקרא 'קומדיה מטורפת'.
וכמו כל קומדיה מטורפת- אתה יוצא בסוף הסרט כשליבך עליז ובפיך שאלה אחת -'מה לעזאזל????'
ואז, אתה מוצא את עצמך כמה ימים אחרי הצפייה בסרט מנסה להבין מה בכלל קרה בסרט ומה זה אמור להביע...
ובכן, לא אנסה להציג את עצמי כאדם שמבין הרבה בקולנוע(ההיפך) אולם כן אנסה לשפוך מעט אור על העלילה הסבוכה הזו:
המסר המרכזי של הסיפור:
ראשית , עליי לומר שסוף הסרט מטעה.
לכל אורך הסרט, הגיבור, לארי, עושה טוב ואפילו נלחם ביצרים שלו(אפילו כשהוא חולם שהוא נמצא עם השכנה שלו, הוא מתעורר בבהלה כמו מסיוט) ולמרות שהוא עושה רק מעשים טובים, הוא סובל וקורים לו מלא דברים רעים.
בסוף הסרט, אחרי שנראה שהכול מתחיל להסתדר וחוזר למקומו, לארי עושה מעשה רע(מקבל שוחד) ואז חוטף שוב פעם והדברים הרעים חוזרים.
לכאורה נראה שהמסר של הסרט הוא כמו המסר של ספר קהלת- "מקרה אחד לצדיק ולרשע" וכמו המדרש שמספר על צדיקים ורשעים שעברו את אותם ייסורים- ומסכם שבאמת מקרה אחד לצדיק ולרשע. (מצורף בסוף המאמר)
בסופו של דבר, לעניין העולם הזה והייסורים, זה לא משנה אם תהיה טוב או רע.(וזאת אחרי שבמשך הסרט האחים כהן התריסו שוב ושוב כנגד התפיסה המסורתית שאומרת שלמרות שבעולם הזה אין הבדל, בעולם הבא יש הבדל. לדעתם, ייתכן שהתפיסה הזאת נכונה, ובאמת יהיה הבדל בעולם הבא, אבל זה לא ממש מעניין אותי, האדם שחי בעולם הזה. כך סיימו את הסרט בנימה של יאוש).
לכאורה נראה שהמסר של הסיפור הוא מסר חתרני ומעניין...
אולם בהתבוננות פרטנית יותר, נראה שהמסר של הסיפור הוא דווקא עשה טוב ואל תעשה רע גם במובן של שכר בעולם הזה.
צריך לשים לב לכך שכול עוד לארי עושה טוב, הוא נפגע רק מסביבו(אפילו העובדה שאישתו מתגרשת ממנו לא באמת פוגע בו מבחינה פנימית, וגם לא מפריע לילדים) (גם אחיו של לארי מדגיש את הנקודה הזו. בסצנה בה הוא רץ לבריכה ובוכה, הוא אומר ללארי שHashem נתן לו הכול ולו הוא לא נתן כלום- לארי משיב לו שזה לא נכון ושגם החיים שלו בזבל ואז אח שלו אומר לו שעדיין יש לו משפחה ועבודה ואילו לו אין כלום. ואז לארי מבין שהוא באמת בר מזל ושהכל עניין של פרספקטיבה) ובאמת, בסוף הסרט(סצנת הבר מצווה), כל העניינים האלו מסתדרים.
אולם כשלארי עושה פסיעה אחת לכיוון הרוע, הוא נפגע בגופו.
אין ספק כי הסרט הוא סיפור איוב מודרני. ומסתבר שהאחים כהן עושים הקבלה מושלמת- בסיפור איוב הקב"ה מתיר לשטן לפגוע רק מסביבו אך לא להמית אותו, כיוון שהוא צדיק(השטן הלך אפילו יותר רחוק מהאחים כהן, הוא הרג את אישתו ואת הילדים, דבר שהאחים כהן עידנו בסרטם(ואולי אפשר לומר שבגלל זה הם יותר מתעללים בו, בכך שהם נשארים בחיים ולא שמים עליו)). כך גם ב'יהודי טוב', כל עוד לארי עושה טוב, הוא כמו איוב והוא נפגע רק בסביבותיו. בסוף הוא אפילו מתנחם ומקבל פיצוי והכול נהיה טוב. אולם כשהוא עושה רע ומפסיק להיות איוב הצדיק, הוא נפגע בבריאותו.
לא לחינם בחלום של לארי, סַי(פירוש השם באנגלית הוא אנחה. מהותה של הדמות.) מוכיח אותו ואומר שהוא לא שם על מה שקורה בעולם הבא, מה עם העולם הזה?!
גם הדרך בה בחרו האחים כהן לסיים את הסרט ממש מדגישה את הנקודה הזו: שעד עכשיו כל מה שקרה היה אפסי- לארי מקבל את שיחת הטלפון במקביל לסצנה שבה דני רוצה להחזיר לבריון את הכסף. הבריון מסתכל עליו במבט שאומר: "אידיוט, אתה לא רואה שיש פה טורנדו? כל מה שקרה עד עכשיו לא חשוב."
ובאמת, עד כה, כל הפגיעות היו פגיעות ברכוש ובכבוד, אבל עכשיו לארי מקבל את ההודעה בטלון שהפגיעה היא בנפש.
אחרי שנגעתי במסר המרכזי אנסה לגעת במוטיב של שלושת הרבנים- המייצגים לדעתי שלוש תפיסות עולם:
תפיסת העולם של הרב הראשון:
התפיסה של הרב הראשון היא שבכל מקום ניתן לראות את Hashem. הוא מביא את הדוגמא של מגרש החניה(שעליה האחים כהן מסתלבטים בצורה מעולה) וטוען שהכול תלוי בפרספקטיבה. אם אדם ניאנדרטאלי היה נכנס למגרש החניה שנראה לנו כל כך משעמם, הוא היה נדהם מהיופי שלו. כך גם אנחנו צריכים להסתכל על העולם, במעין משחק תפקידים שכזה. אולם כל התיאוריה שלו נופלת ברגע שלארי מזכיר את העובדה שאין לו בעיה עם אשתו אלא שהיא מעורבת עם סי אייבלמן. האחים כהן בעצם רצו לומר פה שכל התזה הזו יפה ומרגשת אם אתה חי לך לעצמך, אך כשאנשים אחרים מעורבים בסיפור, קשה יותר להסתכל על העולם בצורה כזו.
לא לחינם נקרא הרב הראשון גם הג'וניור רבי, נראה לי שבתוך תפיסת עולמם של האחים כהן, שגדלו באמריקה של שנות השישים התפיסה הזו עוד הייתה בחיתוליה(לדעתי ניתן למצוא ייצוג שלה בר' שלמה קרליבך זצ"ל) ובניגוד לשני הרבנים האחרים שהם בוגרים ומנוסים, האחים מרסקים את התפיסה שלו עוד בפניו(כשלארי מספר לו שאישתו עם סי,רואים שהוא חוטף לפנים) ולא נשאר לו עוד מה לומר מלבד השורה הנהדרת: "look at the parking lot Larry, look at the parking lot…".
אחרי שהאחים מרסקים את תפיסתו של הרב הראשון נותר לאחים לנגח בין התפיסות של שני הרבנים האחרונים- הרב השני ומרשק:
לדעתי, עם כל כמה שהשורה התחתונה של שני הרבנים דומה- 'תהיה טוב', נקודת המוצא של שניהם שונה בתכלית.
הרב השני מספר ללארי סיפור תמוה ומופרך שלא קשור לכלום(השיניים של הגוי) ומסכם אותו כך: אם אתה רוצה, תעשה דברים טובים, זה חשוב. אבל תשכח מהסיפור, תתעלם ממנו, הוא לא אומר כלום. בעצם, אין למציאות מה להציע לך והעיסוק בה רק יטריד אותך.
הרב השני יושב במשרד נקי ומסודר כשמאחוריו ספרים מסודרים בסדר מופתי. הכול מאוד רשמי, פורמאלי- חיצוני.
לעומת הרב השני, נראה שמרשק דווקא מחובר למציאות. בכניסה למשרד שלו ניתן לראות שהוא לא רק בקיא בקודש, אלא גם בקיא ברפואה, במחקר ובמדע. משרדו של מרשק מבורדק, הוא נראה כמו משרד שחיים בו, שום דבר לא יושב במקום במסודר. כאשר דני נכנס אליו, הוא מקבל בחזרה את הטרנזיסטור, הרב גם מכיר את שמות חברי הלהקה. וכל זאת בניגוד למראה המיושן של למרשק. כשמרשק מחזיר לילד את הטרנזיסטור הוא בעצם אומר לו לחיות את החיים, לא להתכחש להם. אבל הוא גם מעיר לו שחשוב להיות ילד טוב.
אין לי ספק שהאחים כהן מראים העדפה רצינית לרב מרשק, שכן יש את "הרב הראשון", "הרב השני" ו"מרשק".
בנוגע ליחסו של מרשק ללארי(ההתעלמות), נראה שההתעלמות היא ריקושט שיוצא מתפיסת העולם של מרשק- אני עסוק עם עצמי, גם אם אני רק חושב, לכן אני לא עונה לך. ובכך האחים כהן מערערים גם על תפיסת העולם הזו. שכן הם מראים לך את תוצאותיה.
אולם יכול להיות שמסתתר פה מסר ללארי שמתברר רק כשדני מגיע למרשק: תחיה את החיים שלך ותהיה ילד טוב, אל תבוא אליי לחפש תשובות. ובאמת, אחרי שלארי מקבל את התשובה הזאת ממרשק, הכל נהיה טוב(סצינת הבר מצווה).
סצנת הדיבוק- הצבת השטייטל במרכז.
לדעתי סצינת הדיבוק באה להעביר את התחושה של השטייטל שמתקיים גם בקהילה היהודית האמריקאית של שנות השישים. הרעיון של סצנת הדיבוק היא שכל השטייטל מסתובב סביב השמועה. איזה אבסורד זה שהאישה רוצחת מישהו על בסיס השמועה שהוא מת! למרות שהוא חי ונושם מולה.
כך גם נראים פניה של הקהילה היהודית. כשאשתו של לארי מספרת ללארי על הקירבה בינה לבין סַי, הוא מגיב שהגופה של אסתר עוד לא הצטננה ואישתו מחזירה לו שזה היה לפני שלוש שנים. וכך השמועה מתגלגלת ומתגלגלת באותה הצורה- לארי מספר למישהו שאשתו וסַי ביחד והתגובה שלו היא, שהגופה של אסתר עוד לא הצטננה ולארי משיב לו שזה היה לפני שלוש שנים. כולם מכירים את כולם וכולם בתוך כולם.
(כדאי לשים לב לכך שהשמועות אומרות שהדיבוק מת לפני שלוש שנים וגם אסתר אייבלמן, אישתו של סַי מתה לפני שלוש שנים).
סיכום
לסיכום- הסרט יהודי טוב הוא הצגה נהדרת.
הצגה של הקהילה היהודית האמריקאית בראי השטייטל- שלמרות הקדמה והשנים הרבות, לא השתנה מהותית.
הצגה של בית הספר היהודי, ה- Hebrew school, שבו מלמדים מורים מיושנים, מנותקים מהמציאות. שלמרות שהם דורשים מהתלמידים לדבר רק בעברית, לא רק שהתלמידים לא יודעים מילה בעברית, אלא שגם השימוש המרובה שלהם באנגלית מסתכם ברובו ב- F-word.
כמיטב המסורת, האחים כהן לא משאירים פריט אחד בסרט שלא מקבל בעיטה (גם בדברים שבהם הם מצדדים) ועושים את זה בצורה מעולה.
וכשזה נוגע לנושאים שדווקא קרובים כל כך אלינו- זה מצחיק פי שתיים
.
נ.ב
בניגוד לכל הניסיונות למצוא איזשהו מקור יהודי ולא יהודי לסצינה עם הסיפור על החתול(שבה מוצג לארי בעבודתו, כשהוא כותב משוואה על הלוח ומסביר משהו על חתול). אני חושב שהסצינה באה לבטא דווקא הצגה מאוד מגוחכת של הגיבור לארי ושל מהותו הכלומניקית:
קודם כל, ישנה העמידה המצחיקה של לארי בפתיחתה. ואח"כ הוא כאילו יצר תרשים ענק ומטורף שבסופו הוא לא אומר כלום- "ואם זה ככה, אז בעצם כל זה ככה. וזה בדיוק ההבדל אם החתול מת, או לא מת".
תודה רבה
מצ"ב המדרש שאומר(לדעתי) כי לא משנה אם יהיה לך טוב או רע, פשוט תעשה טוב:
ויקרא רבה (וילנא) פרשה כ
אחרי מות שני בני אהרן ר' שמעון פתח (קהלת ט) 'הכל כאשר לכל מקרה אחד לצדיק ולרשע', לצדיק זה נח שנאמר בו (בראשית ו) איש צדיק אמר ר' יוחנן בשם רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי נח כשיצא מן התיבה הכישו הארי ושברו ולא היה כשר להקריב והקריב שם בנו תחתיו, ולרשע זה פרעה נכה כיון שביקש לישב על הכסא של שלמה לא היה יודע מנהגיו הכישו ארי ושברו זה מת צולע וזה מת צולע היינו דכתי' מקרה אחד לצדיק ולרשע לטוב ולטהור ולטמא לטוב זה משה שנא' (שמות ב) ותרא אותו כי טוב הוא ר' מאיר אומר שנולד מהול ולטהור זה אהרן שהיה עוסק בטהרתן של ישראל שנאמר (מלאכי ב) בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון ולטמא אלו מרגלים אלו אמרו שבחה של ארץ ישראל ואלו אמרו גנאי אלו לא נכנסו ואלו לא נכנסו היינו דכתי' לטוב ולטהור ולטמא לזובח זה יאשיה שנאמר (ד"ה =דברי הימים= ב לה) וירם יאשיהו לבני העם צאן כבשים ובני עזים ולאשר איננו זובח זה אחאב שביטל קרבנות הה"ד (שם /דברי הימים ב'/ יח) ויזבח לו אחאב צאן ובקר לרוב זבח לו זבח ולא קרבנות זה מת בחצים וזה מת בחצים היינו דכתי' לזובח ולאשר איננו זובח, כטוב כחוטא כטוב זה דוד שנאמר (שמואל א טז) וישלח ויביאהו והוא טוב רואי א"ר יצחק טוב ראי בהלכה כל הרואהו נזכר לתלמודו כחוטא זה נבוכדנצר שנאמר (דניאל ד) וחטאיך בצדקה פרוק זה בנה בה"מ ומלך ארבעים שנה וזה החריב בה"מ ומלך מ' שנה הוי מקרה אחד וגו' כנשבע זה צדקיה שנאמר (ד"ה =דברי הימים= ב לו) וגם במלך נבוכדנצר מרד, כאשר שבועה ירא זה שמשון שנא' (שופטים טו) ויאמר להם שמשון השבעו לי פן תפגעון בי זה מת בנקור עינים (מלכים ב כה) ואת עיני צדקיהו עור וזה מת בנקור עינים (שופטים טז) ויאחזו אותו פלשתים וינקרו את עיניו הה"ד מקרה אחד לנשבע וגו', ד"א מקרה אחד אלו בני אהרן דכתיב בהון (מלאכי ב) בשלום ובמישור, לרשע זה עדת קרח דכתיב בהון (במדבר טז) סורו נא וגו' אלו נכנסו להקריב במחלוקת ויצאו שרופין ואלו נכנסו להקריב שלא במחלוקת ויצאו שרופין.
כיאה לסרט שנעשה בבית היוצר של האחים כהן, הסרט 'יהודי טוב' מתהדר בהיותו משתייך לז'אנר הנקרא 'קומדיה מטורפת'.
וכמו כל קומדיה מטורפת- אתה יוצא בסוף הסרט כשליבך עליז ובפיך שאלה אחת -'מה לעזאזל????'
ואז, אתה מוצא את עצמך כמה ימים אחרי הצפייה בסרט מנסה להבין מה בכלל קרה בסרט ומה זה אמור להביע...
ובכן, לא אנסה להציג את עצמי כאדם שמבין הרבה בקולנוע(ההיפך) אולם כן אנסה לשפוך מעט אור על העלילה הסבוכה הזו:
המסר המרכזי של הסיפור:
ראשית , עליי לומר שסוף הסרט מטעה.
לכל אורך הסרט, הגיבור, לארי, עושה טוב ואפילו נלחם ביצרים שלו(אפילו כשהוא חולם שהוא נמצא עם השכנה שלו, הוא מתעורר בבהלה כמו מסיוט) ולמרות שהוא עושה רק מעשים טובים, הוא סובל וקורים לו מלא דברים רעים.
בסוף הסרט, אחרי שנראה שהכול מתחיל להסתדר וחוזר למקומו, לארי עושה מעשה רע(מקבל שוחד) ואז חוטף שוב פעם והדברים הרעים חוזרים.
לכאורה נראה שהמסר של הסרט הוא כמו המסר של ספר קהלת- "מקרה אחד לצדיק ולרשע" וכמו המדרש שמספר על צדיקים ורשעים שעברו את אותם ייסורים- ומסכם שבאמת מקרה אחד לצדיק ולרשע. (מצורף בסוף המאמר)
בסופו של דבר, לעניין העולם הזה והייסורים, זה לא משנה אם תהיה טוב או רע.(וזאת אחרי שבמשך הסרט האחים כהן התריסו שוב ושוב כנגד התפיסה המסורתית שאומרת שלמרות שבעולם הזה אין הבדל, בעולם הבא יש הבדל. לדעתם, ייתכן שהתפיסה הזאת נכונה, ובאמת יהיה הבדל בעולם הבא, אבל זה לא ממש מעניין אותי, האדם שחי בעולם הזה. כך סיימו את הסרט בנימה של יאוש).
לכאורה נראה שהמסר של הסיפור הוא מסר חתרני ומעניין...
אולם בהתבוננות פרטנית יותר, נראה שהמסר של הסיפור הוא דווקא עשה טוב ואל תעשה רע גם במובן של שכר בעולם הזה.
צריך לשים לב לכך שכול עוד לארי עושה טוב, הוא נפגע רק מסביבו(אפילו העובדה שאישתו מתגרשת ממנו לא באמת פוגע בו מבחינה פנימית, וגם לא מפריע לילדים) (גם אחיו של לארי מדגיש את הנקודה הזו. בסצנה בה הוא רץ לבריכה ובוכה, הוא אומר ללארי שHashem נתן לו הכול ולו הוא לא נתן כלום- לארי משיב לו שזה לא נכון ושגם החיים שלו בזבל ואז אח שלו אומר לו שעדיין יש לו משפחה ועבודה ואילו לו אין כלום. ואז לארי מבין שהוא באמת בר מזל ושהכל עניין של פרספקטיבה) ובאמת, בסוף הסרט(סצנת הבר מצווה), כל העניינים האלו מסתדרים.
אולם כשלארי עושה פסיעה אחת לכיוון הרוע, הוא נפגע בגופו.
אין ספק כי הסרט הוא סיפור איוב מודרני. ומסתבר שהאחים כהן עושים הקבלה מושלמת- בסיפור איוב הקב"ה מתיר לשטן לפגוע רק מסביבו אך לא להמית אותו, כיוון שהוא צדיק(השטן הלך אפילו יותר רחוק מהאחים כהן, הוא הרג את אישתו ואת הילדים, דבר שהאחים כהן עידנו בסרטם(ואולי אפשר לומר שבגלל זה הם יותר מתעללים בו, בכך שהם נשארים בחיים ולא שמים עליו)). כך גם ב'יהודי טוב', כל עוד לארי עושה טוב, הוא כמו איוב והוא נפגע רק בסביבותיו. בסוף הוא אפילו מתנחם ומקבל פיצוי והכול נהיה טוב. אולם כשהוא עושה רע ומפסיק להיות איוב הצדיק, הוא נפגע בבריאותו.
לא לחינם בחלום של לארי, סַי(פירוש השם באנגלית הוא אנחה. מהותה של הדמות.) מוכיח אותו ואומר שהוא לא שם על מה שקורה בעולם הבא, מה עם העולם הזה?!
גם הדרך בה בחרו האחים כהן לסיים את הסרט ממש מדגישה את הנקודה הזו: שעד עכשיו כל מה שקרה היה אפסי- לארי מקבל את שיחת הטלפון במקביל לסצנה שבה דני רוצה להחזיר לבריון את הכסף. הבריון מסתכל עליו במבט שאומר: "אידיוט, אתה לא רואה שיש פה טורנדו? כל מה שקרה עד עכשיו לא חשוב."
ובאמת, עד כה, כל הפגיעות היו פגיעות ברכוש ובכבוד, אבל עכשיו לארי מקבל את ההודעה בטלון שהפגיעה היא בנפש.
אחרי שנגעתי במסר המרכזי אנסה לגעת במוטיב של שלושת הרבנים- המייצגים לדעתי שלוש תפיסות עולם:
תפיסת העולם של הרב הראשון:
התפיסה של הרב הראשון היא שבכל מקום ניתן לראות את Hashem. הוא מביא את הדוגמא של מגרש החניה(שעליה האחים כהן מסתלבטים בצורה מעולה) וטוען שהכול תלוי בפרספקטיבה. אם אדם ניאנדרטאלי היה נכנס למגרש החניה שנראה לנו כל כך משעמם, הוא היה נדהם מהיופי שלו. כך גם אנחנו צריכים להסתכל על העולם, במעין משחק תפקידים שכזה. אולם כל התיאוריה שלו נופלת ברגע שלארי מזכיר את העובדה שאין לו בעיה עם אשתו אלא שהיא מעורבת עם סי אייבלמן. האחים כהן בעצם רצו לומר פה שכל התזה הזו יפה ומרגשת אם אתה חי לך לעצמך, אך כשאנשים אחרים מעורבים בסיפור, קשה יותר להסתכל על העולם בצורה כזו.
לא לחינם נקרא הרב הראשון גם הג'וניור רבי, נראה לי שבתוך תפיסת עולמם של האחים כהן, שגדלו באמריקה של שנות השישים התפיסה הזו עוד הייתה בחיתוליה(לדעתי ניתן למצוא ייצוג שלה בר' שלמה קרליבך זצ"ל) ובניגוד לשני הרבנים האחרים שהם בוגרים ומנוסים, האחים מרסקים את התפיסה שלו עוד בפניו(כשלארי מספר לו שאישתו עם סי,רואים שהוא חוטף לפנים) ולא נשאר לו עוד מה לומר מלבד השורה הנהדרת: "look at the parking lot Larry, look at the parking lot…".
אחרי שהאחים מרסקים את תפיסתו של הרב הראשון נותר לאחים לנגח בין התפיסות של שני הרבנים האחרונים- הרב השני ומרשק:
לדעתי, עם כל כמה שהשורה התחתונה של שני הרבנים דומה- 'תהיה טוב', נקודת המוצא של שניהם שונה בתכלית.
הרב השני מספר ללארי סיפור תמוה ומופרך שלא קשור לכלום(השיניים של הגוי) ומסכם אותו כך: אם אתה רוצה, תעשה דברים טובים, זה חשוב. אבל תשכח מהסיפור, תתעלם ממנו, הוא לא אומר כלום. בעצם, אין למציאות מה להציע לך והעיסוק בה רק יטריד אותך.
הרב השני יושב במשרד נקי ומסודר כשמאחוריו ספרים מסודרים בסדר מופתי. הכול מאוד רשמי, פורמאלי- חיצוני.
לעומת הרב השני, נראה שמרשק דווקא מחובר למציאות. בכניסה למשרד שלו ניתן לראות שהוא לא רק בקיא בקודש, אלא גם בקיא ברפואה, במחקר ובמדע. משרדו של מרשק מבורדק, הוא נראה כמו משרד שחיים בו, שום דבר לא יושב במקום במסודר. כאשר דני נכנס אליו, הוא מקבל בחזרה את הטרנזיסטור, הרב גם מכיר את שמות חברי הלהקה. וכל זאת בניגוד למראה המיושן של למרשק. כשמרשק מחזיר לילד את הטרנזיסטור הוא בעצם אומר לו לחיות את החיים, לא להתכחש להם. אבל הוא גם מעיר לו שחשוב להיות ילד טוב.
אין לי ספק שהאחים כהן מראים העדפה רצינית לרב מרשק, שכן יש את "הרב הראשון", "הרב השני" ו"מרשק".
בנוגע ליחסו של מרשק ללארי(ההתעלמות), נראה שההתעלמות היא ריקושט שיוצא מתפיסת העולם של מרשק- אני עסוק עם עצמי, גם אם אני רק חושב, לכן אני לא עונה לך. ובכך האחים כהן מערערים גם על תפיסת העולם הזו. שכן הם מראים לך את תוצאותיה.
אולם יכול להיות שמסתתר פה מסר ללארי שמתברר רק כשדני מגיע למרשק: תחיה את החיים שלך ותהיה ילד טוב, אל תבוא אליי לחפש תשובות. ובאמת, אחרי שלארי מקבל את התשובה הזאת ממרשק, הכל נהיה טוב(סצינת הבר מצווה).
סצנת הדיבוק- הצבת השטייטל במרכז.
לדעתי סצינת הדיבוק באה להעביר את התחושה של השטייטל שמתקיים גם בקהילה היהודית האמריקאית של שנות השישים. הרעיון של סצנת הדיבוק היא שכל השטייטל מסתובב סביב השמועה. איזה אבסורד זה שהאישה רוצחת מישהו על בסיס השמועה שהוא מת! למרות שהוא חי ונושם מולה.
כך גם נראים פניה של הקהילה היהודית. כשאשתו של לארי מספרת ללארי על הקירבה בינה לבין סַי, הוא מגיב שהגופה של אסתר עוד לא הצטננה ואישתו מחזירה לו שזה היה לפני שלוש שנים. וכך השמועה מתגלגלת ומתגלגלת באותה הצורה- לארי מספר למישהו שאשתו וסַי ביחד והתגובה שלו היא, שהגופה של אסתר עוד לא הצטננה ולארי משיב לו שזה היה לפני שלוש שנים. כולם מכירים את כולם וכולם בתוך כולם.
(כדאי לשים לב לכך שהשמועות אומרות שהדיבוק מת לפני שלוש שנים וגם אסתר אייבלמן, אישתו של סַי מתה לפני שלוש שנים).
סיכום
לסיכום- הסרט יהודי טוב הוא הצגה נהדרת.
הצגה של הקהילה היהודית האמריקאית בראי השטייטל- שלמרות הקדמה והשנים הרבות, לא השתנה מהותית.
הצגה של בית הספר היהודי, ה- Hebrew school, שבו מלמדים מורים מיושנים, מנותקים מהמציאות. שלמרות שהם דורשים מהתלמידים לדבר רק בעברית, לא רק שהתלמידים לא יודעים מילה בעברית, אלא שגם השימוש המרובה שלהם באנגלית מסתכם ברובו ב- F-word.
כמיטב המסורת, האחים כהן לא משאירים פריט אחד בסרט שלא מקבל בעיטה (גם בדברים שבהם הם מצדדים) ועושים את זה בצורה מעולה.
וכשזה נוגע לנושאים שדווקא קרובים כל כך אלינו- זה מצחיק פי שתיים
.
נ.ב
בניגוד לכל הניסיונות למצוא איזשהו מקור יהודי ולא יהודי לסצינה עם הסיפור על החתול(שבה מוצג לארי בעבודתו, כשהוא כותב משוואה על הלוח ומסביר משהו על חתול). אני חושב שהסצינה באה לבטא דווקא הצגה מאוד מגוחכת של הגיבור לארי ושל מהותו הכלומניקית:
קודם כל, ישנה העמידה המצחיקה של לארי בפתיחתה. ואח"כ הוא כאילו יצר תרשים ענק ומטורף שבסופו הוא לא אומר כלום- "ואם זה ככה, אז בעצם כל זה ככה. וזה בדיוק ההבדל אם החתול מת, או לא מת".
תודה רבה
מצ"ב המדרש שאומר(לדעתי) כי לא משנה אם יהיה לך טוב או רע, פשוט תעשה טוב:
ויקרא רבה (וילנא) פרשה כ
אחרי מות שני בני אהרן ר' שמעון פתח (קהלת ט) 'הכל כאשר לכל מקרה אחד לצדיק ולרשע', לצדיק זה נח שנאמר בו (בראשית ו) איש צדיק אמר ר' יוחנן בשם רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי נח כשיצא מן התיבה הכישו הארי ושברו ולא היה כשר להקריב והקריב שם בנו תחתיו, ולרשע זה פרעה נכה כיון שביקש לישב על הכסא של שלמה לא היה יודע מנהגיו הכישו ארי ושברו זה מת צולע וזה מת צולע היינו דכתי' מקרה אחד לצדיק ולרשע לטוב ולטהור ולטמא לטוב זה משה שנא' (שמות ב) ותרא אותו כי טוב הוא ר' מאיר אומר שנולד מהול ולטהור זה אהרן שהיה עוסק בטהרתן של ישראל שנאמר (מלאכי ב) בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון ולטמא אלו מרגלים אלו אמרו שבחה של ארץ ישראל ואלו אמרו גנאי אלו לא נכנסו ואלו לא נכנסו היינו דכתי' לטוב ולטהור ולטמא לזובח זה יאשיה שנאמר (ד"ה =דברי הימים= ב לה) וירם יאשיהו לבני העם צאן כבשים ובני עזים ולאשר איננו זובח זה אחאב שביטל קרבנות הה"ד (שם /דברי הימים ב'/ יח) ויזבח לו אחאב צאן ובקר לרוב זבח לו זבח ולא קרבנות זה מת בחצים וזה מת בחצים היינו דכתי' לזובח ולאשר איננו זובח, כטוב כחוטא כטוב זה דוד שנאמר (שמואל א טז) וישלח ויביאהו והוא טוב רואי א"ר יצחק טוב ראי בהלכה כל הרואהו נזכר לתלמודו כחוטא זה נבוכדנצר שנאמר (דניאל ד) וחטאיך בצדקה פרוק זה בנה בה"מ ומלך ארבעים שנה וזה החריב בה"מ ומלך מ' שנה הוי מקרה אחד וגו' כנשבע זה צדקיה שנאמר (ד"ה =דברי הימים= ב לו) וגם במלך נבוכדנצר מרד, כאשר שבועה ירא זה שמשון שנא' (שופטים טו) ויאמר להם שמשון השבעו לי פן תפגעון בי זה מת בנקור עינים (מלכים ב כה) ואת עיני צדקיהו עור וזה מת בנקור עינים (שופטים טז) ויאחזו אותו פלשתים וינקרו את עיניו הה"ד מקרה אחד לנשבע וגו', ד"א מקרה אחד אלו בני אהרן דכתיב בהון (מלאכי ב) בשלום ובמישור, לרשע זה עדת קרח דכתיב בהון (במדבר טז) סורו נא וגו' אלו נכנסו להקריב במחלוקת ויצאו שרופין ואלו נכנסו להקריב שלא במחלוקת ויצאו שרופין.
דירוג:
תכנים נוספים
| נוסף ב: 09/11/2009
דירוג:
|
לקראת ערב זמר משירי חיים חפר. נוסף ב: 13/05/2010
דירוג:
|
| נוסף ב: 05/02/2009
דירוג:
|
נוסף ב: 06/03/2009
דירוג:
|
![]() הקרב על התודעה נוסף ב: 26/12/2011
דירוג:
|
תולדות שירי הלוחמים. נוסף ב: 13/04/2009
דירוג:
|
דף ראשי
פרסום מאמר
מדיניות האתר
המאמרים החדשים ביותר
יצירת קשר
























הוספת תגובה / יצירת קשר עם צוריאל מלכיור