מיסוי הכנסות שהופקו בחו"ל לפני שנת 2003

פאהן קנה ושות
פסק דין חדש שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב קובע כי ישראלי (שכיר או עצמאי) אשר יצא לעבוד בחו"ל בשנים שלפני שנת 2003, לא יהא חייב במס בישראל בגין הכנסותיו בחו"ל אלא אם ניתן יהיה למצוא זיקה כלכלית-עסקית בין ההכנסות שהפיק בחו"ל לבין מנגנון ייצור הכנסה (מקור) בישראל.

עמ"ה 1212/02 פרופ' בזה אברהם ואח' נ' פ"ש ת"א 5

מיטל הושמנד, רו"ח (משפטנית)- מחלקת המיסים, פאהן קנה ושות'

פסק דין חדש שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב קובע כי ישראלי (שכיר או עצמאי) אשר יצא לעבוד בחו"ל בשנים שלפני שנת 2003, לא יהא חייב במס בישראל בגין הכנסותיו בחו"ל אלא אם ניתן יהיה למצוא זיקה כלכלית-עסקית בין ההכנסות שהפיק בחו"ל לבין מנגנון ייצור הכנסה (מקור) בישראל.

על מנת להבין את המשמעות של פסק הדין החדש שנתן השבוע בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניינו של בז'ה, נסקור תחילה בתמצית את שני פסקי הדין הקודמים אשר ניתנו בעניינו (האחד במחוזי והשני בעליון), כלהלן: בז'ה הינו פרופסור מאוניברסיטת תל אביב, אשר הפיק הכנסות מהרצאות בחו"ל כשכיר בשנים מסוימות עובר לשנת 2003. פקיד השומה קבע כי היות וההכנסות שהפיק בז'ה בחו"ל נובעות מ"אותו משלח היד" בו עסק בז'ה בישראל, הרי שעליו לשלם מס בישראל בגין הכנסותיו מהרצאות בחו"ל, וזאת מכח סעיף 5(1) לפקודת מס הכנסה כנוסחו דאז. בז'ה ערער על קביעה זו של פקיד השומה בפני בית המשפט המחוזי, כאשר טענתו לא התייחסה לטיעון העקרוני של "אותו משלח יד" אלא הוא העלה טענה מקדמית לפיה אין תוקף לסעיף 5(1) לפקודת מס הכנסה בשל העדר חקיקת משנה. בית המשפט המחוזי קיבל את טענתו של בז'ה וקבע כי סעיף 5(1) לא נכנס לתוקף.

פקיד השומה ערער על החלטה זו בפני בית המשפט העליון. בית המשפט העליון נתן את פסק דינו בנובמבר 2003 וקבע כי סעיף?? 5(1) תקף ולפיכך החזיר את הדיון לגופו של עניין לבית המשפט המחוזי.?

מכאן מתחילה הפסיקה החדשה שבנדון של בית המשפט המחוזי. בז'ה אמנם חזר לבית המשפט המחוזי כדי לדון בסוגיה "לגופו של עניין", כלומר בסוגיה של "אותו משלח יד", ואולם בפועל נידונה בפני בית המשפט המחוזי טענה מקדמית נוספת לפיה ישראל אינה רשאית למסות ישראלים בגין הכנסות שהפיקו בחו"ל במקרים בהם אין זיקה או קשר סיבתי בין ההכנסה שהפיקו בחו"ל לבין מקור הכנסה בישראל. זאת, בין היתר, בהתבסס על שיטת המס הטריטוריאלית אשר היתה נהוגה בישראל לגבי השנים שטרם 2003.

כב' השופט מגן אלטוביה קיבל את הטענה הנ"ל תוך שהוא סוקר, בין היתר, את ההיסטוריה החקיקתית של סעיף 5(1) לפקודה, את סעיפי המשנה שלו וכן מספר תיאוריות משפטיות, כגון: תיאורית הנאמנות הכלכלית, מבחן כוח המשיכה ותיאורית הפירמה.

בית המשפט קבע כי יחיד ישראלי אשר הפיק הכנסות בחו"ל יהא חייב בגינן במס בישראל רק במקרה בו אותו יחיד ישראלי הותיר בישראל את התשתית יוצרת ההכנסה דרך כלל בישראל וכי ההתקשרות או הפקת ההכנסה מחוץ לישראל קשורה לאותה תשתית (לאותו מקור) וכמובן בכפוף לתנאי הנוסף כי מדובר בהכנסה מ"אותו משלח יד". המשמעות האופרטיבית הינה כי במקרים בהם ישראלים הפיקו הכנסות בחו"ל אשר אין קשר כלכלי-עסקי ביניהן לבין אורגן או מקום עיסוק קבוע בישראל, לא יתחייבו במס בישראל בגין הכנסותיהם בחו"ל אפילו אם קיימת זהות בין ההכנסות בחו"ל לבין הכנסות שהפיקו בישראל.

בית המשפט התייחס לכך שייתכן קושי פרקטי אשר יוטל על עצמאי שירצה להוכיח ניתוק בהינתן כי הוא עוסק באותו משלח יד בישראל ובחו"ל, להבדיל משכיר שיוכל להוכיח בנקל כי מעבידו בחו"ל הוא שונה, נפרד ובלתי קשור במישרין או בעקיפין למעבידו בישראל. יחד עם זאת, בית המשפט סובר כי אפילו אם קיים קושי כאמור אין בו הצדקה להטיל מס ישראלי כשלא מתקיימת זיקה לישראל (יש לזכור מצד שני כי לבעלי המקצועות החופשיים העצמאיים קיימת הפריבילגיה של נטילת כישוריהם עימם לכל מקום בעולם).

נוכח הפסיקה החדשה כאמור, ישראלים אשר הפיקו הכנסות בחו"ל בשנים שטרם 2003 ואשר אין זיקה בין הכנסות אלה לבין מנגנון ייצור הכנסה בישראל, יכולים כעת לדרוש שלא לשלם מס בישראל בגין הכנסות אלה. ישראלים אשר כבר הגישו את הדוחות לשנים האמורות יכולים לפנות לפקיד השומה בבקשה לתקן את הדוחות רטרואקטיבית ובכפוף להוראות ההתיישנות שקבועות בחוק.

עם זאת יש לציין, על בסיס ניסיון העבר, כי רשות המסים בישראל עשויה להחליט לערער לבית המשפט העליון, וכן לאמץ גישה לפיה פסיקת המחוזי אינה מקובלת עליה כל עוד בית המשפט העליון לא פסק אחרת.



דירוג:  

הוסיפו ל Facebook Share on Twitter

טוקבקים

שם מלא: *

אימייל:
(האימייל לא יפורסם בשום מקום באתר)
כותרת: *
תוכן:
10 + 6 =