דרסה רגלה במקום לא לה

יואב גפני, עורך-דין

בתמורה למאמצים הקשים שהשקיעו עורכי הדין בדרך אל הגלימה, יוחדו בחוק לשכת עורכי הדין פעולות מסוימות, לגביהן קובע החוק: "לא יעשה אותן דרך עיסוק, או בתמורה אף שלא דרך עיסוק, אלא עורך דין". בין פעולות אלו - ייצוג אדם וכל טיעון ופעולה אחרת בשמו לפני בתי משפט, בתי דין, בוררים וגופים ואנשים בעלי סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית, עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי עבור אדם אחר וייעוץ וחיווי דעת משפטיים.

בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה המתפשטת והולכת של גופים מסחריים ואף אנשים פרטיים, המציעים לאזרחים ייעוץ, עזרה, הכוונה וסיוע אל מול רשויות כגון המוסד לביטוח לאומי, קצין התגמולים במשרד הביטחון וכיוצ"ב. אותם יועצים, מסייעים ועוזרים, שאינם עורכי דין, מציעים את שירותיהם תוך הסוואת העובדה, כי מרבית הפעולות הן למעשה פעולות אשר יוחדו לטובת עורכי דין בלבד.?

לשכת עורכי הדין הזדעקה לא אחת לנוכח הסגת גבול המקצוע, ופנתה לבתי המשפט בתביעות כנגד גופים מעין אלה, בדרישה לצוות עליהם לחדול מפעילותם האסורה. בתי המשפט נעתרו לתביעות הלשכה, ואסרו על מי שאינם עורכי דין לעסוק בפעולות שיוחדו אך ורק לעורכי דין.

כעת מסתבר, כי לא רק לשכת עורכי הדין מגנה על האינטרסים של חבריה. יש גם מי שדואג לאינטרסים של עורכי הדין, אם כי בדרכים עקיפות.

המרכז הארצי לפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן: "המרכז") חרט על דגלו לסייע לנפגעי תאונות עבודה לממש את זכויותיהם הרפואיות מול המוסד לביטוח לאומי. אל המרכז פנה אדם, אשר נפגע בתאונת עבודה ונגרם לו נזק בגבו. בין הצדדים נכרת הסכם, לפיו יסייע המרכז לנפגע בטיפול מול המוסד לביטוח לאומי. בעקבות הטיפול, קיבל הנפגע מהמוסד לביטוח לאומי מענק נכות נכבד, ממנו שילם למרכז 15%, על פי ההסכם ביניהם.

עם הזמן הוחמר מצבו של הנפגע. בעקבות פנייה נוספת מצידו למרכז, נחתם בין הצדדים הסכם נוסף המעגן בין השאר את שכר הטרחה לו זכאי המרכז בגין הטיפול הנוסף.

לאחר טיפול המרכז בעניינו של הנפגע, זכה הנפגע להעלאה משמעותית באחוזי הנכות שקבע לו המוסד לביטוח לאומי, ובעקבות כך להטבות כספיות נכבדות נוספות. או אז, שלח המרכז לנפגע דרישה לתשלום שכר הטרחה המגיע לו על פי ההסכם ביניהם. הנפגע סירב לשלם. כך הפכו המרכז הארצי לפיצויים לתובע והנפגע לנתבע, בתביעה שהובאה בפני השופטת חנה פלינר מבית משפט השלום בתל אביב.

המרכז הארצי טען כי פעל נמרצות לקידום הטיפול בעניינו של הנתבע מול המוסד לביטוח לאומי, וכי הוא זכאי לשכר הולם בגין שירותיו, וגם אם לא לשכר הטרחה המלא אז לפחות חלק ממנו, בעבור כל אותן פעולות שלא היו פעולות משפטיות במלוא מובן המילה.

הטענה היחידה שבית המשפט נדרש לדון בה היתה, האם היה בפעולות המרכז הארצי לפיצויים כדי להוות הסגת גבול מקצוע עריכת הדין. זאת, לאור סעיף 98 לחוק לשכת עורכי הדין הקובע: "לא יזדקק בית משפט לתביעת שכר בעד שירות שנתן מי שאינו עורך-דין, במידה שהיה בו שירות שנתייחד לפי חוק זה לעורכי דין". "ודוק", קבעה השופטת פלינר, "אין הדבר נתון לשיקול דעתו של בית המשפט בבחינת "רשאי הוא", אלא - כאמור, התוצאה אחת היא, דחיית התביעה".

בחינת הסכם ההתקשרות בין הצדדים העלתה, כי מטרת ההתקשרות ביניהן היתה "לצורך סיוע, הכוונה, ומעקב בטיפול תביעתו של הנפגע כנגד המוסד לביטוח לאומי ו/או כנגד גופים אחרים".

המרכז טען בלהט, כי בהסכם נאמר גם במפורש כי המרכז אינו עוסק במתן ייעוץ וחוות דעת בנושאים משפטיים ולא ייצג את הנפגע.

על בית המשפט לבחון את מהות ההסכם, ולא את ה"קנקן"" פסקה השופטת פלינר. בחינת "הקנקן" לא הותירה מקום לספק: הפעולות שביצע המרכז עבור הנתבע היו בדיוק אלו, שלגביהן נפסק כי הן מהוות הסגת גבול מקצוע עריכת הדין, ולפיכך אסורות לביצוע על ידי מי שאינו עורך דין. בין אלה ניתן למצוא – הכנת כתבי טענות, הגשת ערעורים, ייעוץ בעניינים משפטיים, קבלת החלטות עבור הלקוח על סמך ייעוץ משפטי וכד'.?

בהתייחס לעובדות שהוכחו בפניה קבעה השופטת פלינר: "איני מקבלת את טענת התובעת כי אין מדובר בייצוג אלא בסיוע בלבד - ראשית, הנתבע חתם על יפוי כוח מכוחו רשאית התובעת לקבל חומר בשמו; שנית, יש לבחון כאמור את המהות ולא את הצורה שבה בחרו להכתיר הצדדים את ההתקשרות; ושלישית, לא התרשמתי כי הנתבע הינו חדל אישים הזקוק לסיוע במילוי טפסים. מדובר בהחלט באדם אינטלגנטי שחיפש יועץ, מדריך ומכוון בכל פעולותיו מול המל"ל, וגם אם אין מדובר בייצוג פרונטלי - בהחלט קיימת פעולה בשם הלקוח ועבורו."

המרכז טען, כי ניתן להפריד בין פעולותיו האסורות לאלו המותרות, שבגינן זכאי המרכז לשכר הולם. טענה זו נדחתה. "פעולות התובעת אינן ניתנות לאבחנה, אלא ניתנו הן לנתבע כמכלול... ואי החוקיות דבקה בפעילות התובעת כמכלול".

מסקנת השופטת פלינר היתה, כי לאור לשונו החד-משמעית של סעיף 98 לחוק לשכת עורכי הדין, עליה לדחות את התביעה, הגם כי ביחס למרכז הארצי לפיצויים התוצאה, אולי, אינה הוגנת. לא ניתן להתעלם מן העובדה כי המרכז פעל עבור הנתבע ופעולותיו אף הניבו תוצאות כלכליות טובות לנתבע. מאידך, "רק קו אחיד ונוקשה של סילוק תביעות כאלה לשכר מבית המשפט, יוביל למיגור התופעה של הסגת גבול המקצוע" מסכמת השופטת את פסק דינה.

הנה כי כן, גם אזרחים מן השורה "מגינים" על מקצוע עריכת הדין (תוך הפרת הסכמים וגריפת הרווחים לכיסם). לשכת עורכי הדין מצאה ידיד לעת צרה.

www.yg-law.co.il

office@yg-law.co.il


קישור: Reader

עו"ד יואב גפני עוסק בדיני ביטוח ונזיקין.

אתר: www.gafny-shimon.co.il

דוא"ל: office@gafny-shimon.co.il


מאמר חינם באדיבות: www.Reader.Co.il
דירוג:  

הוסיפו ל Facebook Share on Twitter

טוקבקים

שם מלא: *

אימייל:
(האימייל לא יפורסם בשום מקום באתר)
כותרת: *
תוכן:
5 + 7 =