"שינוי בתוכנית"

סרטה של דניאל תומסון מציג בפנינו דור שלא נראה הרבה על מסכי הקולנוע, בני ה-40 פלוס. אנשים שנמצאים עמוק בתוך חייהם המסודרים ועשו את הפשרות ההכרחיות על מנת לשרוד בחברה של ימינו. פשרות בזוגיות, בתשוקות ובמקצוע הופכות את חייהם לשגרה מתמשכת. השתיקה והעמדת הפנים הופכים לטבע שני במפגשים חברתיים.
פיוטר ומארי (קארין ויאר, דני בון) מארחים את חבריהם לארוחת ערב. זוהי נקודת המוצא של הסרט שמתחיל כ"עוד קומדיית מצבים". אנו עדים להכנות לארוחה ומקבלים טעימה מכל דמות ודמות שתעזור לנו להבין אותה בצורה כללית, אך מספקת כדי למקם אותה מול האחרות. בהדרגה אנו נחשפים למערכות היחסים בין הדמויות השונות, חלקן מעל לפני השטח (בעל ואישה) חלקן מתחת (רומנים אסורים). הארוחה תהיה טעונה ב"סודות ושקרים" המערבות את הדמויות השונות. בגידות, תשוקות, החלטות חשובות, הכל נמצא מתחת לפני השטח ומהווה בסיס לסיטואציות הקומיות. אם הבמאית הייתה נעצרת פה, היינו מקבלים סרט שטחי ופשוט שכמוהו ראינו כבר עשרות פעמים. אך לפתע, ללא שום התראה, אנו קופצים שנה קדימה. שוב פתיחתו של יום בו אמורה להתקיים ארוחה נוספת. הקפיצה שנה קדימה וחזרה לארוחה הראשונה שמאפיינת את העלילה החל מרגע זה, נותנת לסרט את הבסיס לכוחו. המפגש והמתרחש בו הופכים טעונים במשמעויות אותם לא היינו יכולים להבין ללא הקפיצה קדימה. גם הדיאלוגים מקבלים משמעויות נוספות, אך חשוב מכל, הדמויות הופכות מסטריאוטיפיות לדמויות מלאות, עגולות, עם קונפליקטים פנימיים. כך הופך הסרט מקומדיית מצבים לדרמה חזקה. אנו נסחפים לעולם אמיתי וחי בו החלטות משנות חיים לא תמיד יוצאות לפועל כי לא כך רצה הגורל. אנו נחשפים למערכות יחסים מורכבות בהן לעיתים, כפי שאומרת אחת הדמויות "טוב לשקר כדי להגן על בן הזוג". תומסון מאפשרת לנו להכיר את הדמויות לעומק מבלי שנצטרך לשפוט אותן על הבחירות שהן עשו, עושות ויעשו. הבגידות, השקרים והאכזבות מוצגות לנו כחלק מהחיים, ועל אף הרצון הטוב לא תמיד אפשר להימנע מלבצע אותם.
אנסמבל השחקנים עשיר ומאפשר לנו לערוך היכרות עם מגוון רחב של אנשים בעלי אופי שונה ותפיסת חיים שונה. התסריט המצוין והדינמי מפעיל את כל הדמויות השונות ויוצר עולם מלא, מורכב ועשיר.
'שינוי בתוכנית' הוא סרט מצוין עם תובנות גם לבני גיל ה-40, אך גם לצעירים יותר, לגבי חוסר הוודאות של העתיד והניסיון לשלוט בו. בסיכומו של דבר זהו סרט אופטימי שאמנם לא נותן פיתרון לכל בעיה בחיים, אבל בהחלט מספק דרך בה הדמויות יכולות להמשיך באושר יחסי. הסרט מקבל ארבעה כוכבים מתוך חמישה.