פסיכותרפיה

הדגש משתנה לפי השיטות השונות של הפסיכותרפיה.לכן חשוב, שהפונה לפסיכותרפיה כמו גם לטיפול הפסיכולוגי יברר בקפדנות מיהו הפסיכותרפיסט – מהי השכלתו ותעודותיו.ישנם בתי ספר גבוהים לפסיכותרפיה (בד"כ באוניברסיטאות או בחסותם) המכשירים פסיכותרפיסטים. גם האמצעים שבהם נוקטת הפסיכותרפיה כמוהם האמצעים של הטיפול הפסיכולוגי: קשר, אמון, תמיכה הזדהות עם המטופל, סוגסטיה, למידה , קתרזיס, העברה , פרשנות (אינטרפרטציה), ועיבוד.קיים אם כן מצב מורכב ביותר ששתי ההגדרות חופפות לגבי הטיפול הנפשי – אחת מעוגנת בחוק – "חוק הפסיכולוגים", ורעותה איננה מעוגנת בחוק – פסיכותרפיה.A) רכשו כלים טיפוליים רחבים לפסיכותרפיה. הטיפול מתבצע מתוך הסכמה הדדית בין המטפל והמטופל .החוק, חוק הפסיכולוגים מגדיר את הטיפול הפסיכולוגי וכלליו.יש לכן לזכור את העובדות הבאות:לפסיכולוג קליני מעצם הגדרתו יש רישיון לעסוק בטיפול פסיכולוגי/פסיכותרפיה. וכמובן קיצור דרך להפחתת כאב ולהשגת תוצאות. בעצם , ההגדרה של פסיכותרפיה כמוה כהגדרת הטיפול הפסיכולוגי. לעומת זאת לא נחקק בישראל עדיין חוק הפסיכותרפיה.לפסיכיאטר מומחה כנ"ל.פסיכותרפיה פסיכודינאמית שעוסקת במהותה בקונפליקטים וביחסים ושקשר הוא בבסיסה, קיצור דרך פירושו זיוף של אינטימיות. כך אפשר לראות את שיטות הפסיכותרפיה כמתחלקות באופן גס בין אלו ששמות את הדגש בטיפול על עברו של המטופל והתפתחותו , לבין אלו ששמות את הדגש על הלחצים והבעיות של ההווה ו/או על ההיבטים הבינאישיים הקיימים (פרקים נבחרים בפסיכיאטריה , 1989).לעומת זאת חלק מהעוסקים בפסיכותרפיה לא נדרשו לבחינת מומחיות כלשהוא ובודאי לא לרישיון.יתכן שהצורך בטיפול והצורך לטפל באחרים חזק הוא ביותר ובעולם של פתיחות וחיפוש מתמיד אחר אלטרנטיבות ושיטות חדשות גם הטיפול הנפשי חשוף לחדשנות מחד , ותחרות עזה מאידך. הבעיות אותן מביאים אנשים לטיפול פסיכולוגי/לפסיכותרפיה הן: סבל בהווה, לחצים פנימיים וחיצוניים או בעיות שמקורן בעבר.יש לדעת, שבתוך קבוצה רחבה של פסיכותרפיסטים שיכולים לבוא מרקע שונה ומרמות השכלה שונות יכולים להיכלל פסיכולוגים קליניים , פסיכיאטרים , עו"ס קליניים בעלי תואר שני ופסיכותרפיסטים אחרים.וישנם עוסקים בפסיכותרפיה ללא רישיון כלשהוא. נקודה נוספת ומשמעותית היוצרת דגשים בין טיפול פסיכולוגי לפסיכותרפיה היא ההגדרה החוקית.יש להדגיש שפסיכיאטרים מומחים עוברים תהליך מורכב ודומה לזה של הפסיכולוגים וישנם בעלי תואר שני במקצועות העבודה הסוציאלית , מרפאים באומנות וכו', שלמדו לימודי פסיכותרפיה גבוהים וזכו בתעודות ממוסדות אקדמיים מוכרים לעיסוק בפסיכותרפיה.לדעתנו , הפיתוי הגדול ביותר שעומד מולו המטופל או הנזקק לטיפול הוא הפיתוי לקיצור דרך. לפי "פרקים נבחרים בפסיכיאטריה" (1989), הפסיכותרפיה היא שיטת טיפול פסיכולוגית שמטרתה לטפל, להקל ולרפא הפרעות או בעיות נפשיות באמצעות שיטות טיפול פסיכולוגיות ספציפיות המבוצעות ע"י אנשי מקצוע מיומנים שיש להם הכשרה מיוחדת לכך.במדינת ישראל נחקק חוק הפסיכולוגים המגדיר מיהו פסיכולוג , מיהו פסיכולוג מומחה ובמקרה פרטי מיהו פסיכולוג קליני מומחה.אכן התמונה מורכבת והפונה לטיפול נפשי מוצא עצמו לעיתים בסבך של שמות ומקצועות.קיצור דרך כדי לחסוך בהוצאות או קיצור דרך כתפיסת חיים, להשיג במהירות ובקלות . למעשה מתקיים בטיפול פסיכולוגי/פסיכותרפיה שילוב של שני הגורמים הללו והמשקל של כל גורם בטיפול תלוי במשקלו הסגולי בחיי הפרט כמו גם בגישה הטיפולית המועדפת.פסיכולוג קליני מעצם הגדרתו המקצועית , עמד בדרישות חוק הפסיכולוגים ולאחר סיום לימודי תואר שני בפסיכולוגיה קלינית , התמחה בפסיכולוגיה קלינית ועבר בחינת מומחיות לקבלת רישיון.מתחרים רבים קמים מידי יום לטפל באנשים. אלו הן הגדרות חופפות לאותה התקשרות מקצועית שיוצרת את התהליך של הטיפול הנפשי וההתנהגותי. כך שלעיסוק בפסיכותרפיה ולעוסקים בפסיכותרפיה אין הגדרה חוקית.עו"ס קליניים בעלי תואר שני (M. קרבה אמיתית נוצרת לא בקלות , לעיתים בכאב ולרוב תוך בניית גשרים , ולכן, לרשות הפונים כיום לפסיכותרפיה כמו גם לייעוצים אחרים עומדת הבחירה בין תהליכים קצרים ממוקדי מטרה, לבין הרצון להיעזר בטיפול כדי לבנות ו/או לשקם מערכות יחסים קרובות ולהרגיש אינטימיות , אמון ביטחון ואהבה ביחסים.