יומנו של מר דארסי - אמנדה גריינג'

סיון - בבלוג של סיגלית בן-ישראל
יומנו של מר דארסי - אמנדה גריינג'
הספר הוא ממש לא יצירת מופת אבל הוא נורא כיפי. מר דארסי הופך להיות איש בשר ודם ולא האיש הגאה והנפוח שאנחנו מכירים.

הוצאת קוראים 320 עמ'

מהכריכה האחורית
הוא נרקיסיסט ומתנשא, בטוח שאין בעולם אישה שתסרב להצעת הנישואים שלו. הוא יהיר ושחצן ומלא בדעות קדומות, חושב רק על עצמו וקנאי לפרטיות שלו. ואף על פי כן – מר דארסי הוא גיבור החלומות הרומנטיים של כל הנשים מאז 1813, כשהסופרת ג'יין אוסטן פרסמה את הרומן, "גאווה ודעה קדומה".

המקום היחיד, שבו מר דארסי יכול להתוודות על סודותיו באופן חופשי, נמצא בין דפי היומן שהוא כותב. רק ביומן הוא מתלבט בין אהבתו לאליזבת בנט היפה והפיקחית, לבין החשש מפני מעמדה הנמוך וקרוביה הנחותים. בן האצולה המקסים נקרע בין חובותיו למעמד הגבוה לבין התשוקה. הוא הולך ומשתנה ומתרכך ככל שהימים עוברים ויומנו מתמלא...

ברומן ההמשך מאת הסופרת אמנדה גריינג' העלילה של "גאווה ודעה קדומה" מאת ג'יין אוסטן עוברת מהפך. היא מסופרת בגוף ראשון מפיו של מר דארסי, שאינו מרחם על עצמו ומנציח את רגשותיו לטוב ולרע מאוד. לפעמים נסחף בפחד מפני דחייה, לפעמים מכה על חטא ונוזף בעצמו – וכל הזמן מתלבט, מהסס, מגמגם משהו. אין אנגלי ממנו, אין גבר מסקרן ומושך ממנו.

תנו לאישה את מר דארסי - והיא תגשים את מאווייה. קראו את הספר – ותתאהבו בו.

כבר 195 שנים שהרומן של ג'יין אוסטן, "גאווה ודעה קדומה", מבטא את השאיפות הכמוסות ביותר של נשים, שמזדהות עם אליזבת בנט וחולמות על מר דארסי משלהן, והראיה – גל אדיר של סרטים, סדרות טלוויזיה וספרי המשך ליצירתה הבלתי נשכחת של ג'יין אוסטן. כזה הוא "יומנו של מר דארסי", ספר המשך ישיר ונאמן למקור.


ואני?

ראיתי את הספר לפני שבועיים בחנות... חשבתי לקנות ואז חשבתי לעצמי: לאאא זה בטח יהיה ספר טיפשי ברמות שלא יתוארו. אבל מה... נורא קשה לי לעמוד בפני כל מה שקשור לגאווה ודעה קדומה וכמה גורמים חברו יחדיו כדי שהספר הזה יהיה בידי בינהם חברה שנתנה לי תלוש הנחה של 30 ש"ח לסטימצקי, וגם סטמצקי עצמם שתקשרו להודיע לי שספר שהזמנתי, PRESUASION, הגיע סוף סוף (אחרי 4 חודשים) ואני יצאתי מהחנות גם עם היומן של מר דארסי.

אז כן, הספר הוא ממש לא יצירת מופת אבל הוא נורא כיפי. מר דארסי הופך להיות איש בשר ודם ולא האיש הגאה והנפוח שאנחנו מכירים. הרבה מההתנהגות שלו נגרמת בעיקר בגלל מבוכה ובלבול מול אליזבת והאמת שזה נורא נחמד לקרוא את השתלשלות הדברים מהצד שלו.

הסיפור מתחיל קצת לפני הזמן של הספר... הוא מספר לנו את מה שקרה לג'ורגיאנה עם ויקאם ומשם אנחנו נכנסים לסיפור המוכר של גאווה ודעה קדומה עם תוספות על חלקים לא ידועים שהרי אנחנו יודעים איפה נמצאת אליזבת בכל רגע אבל לא מה עשו מר דארסי ובינגלי.

אני סיימתי את הספר בערב אחד וסיימתי אותו עם חיוך מרוח על הפרצוף.

בהחלט מומלץ!



דירוג:  

הוסיפו ל Facebook Share on Twitter

הוספת תגובה / יצירת קשר עם סיגלית בן-ישראל

שם מלא: *

אימייל: *
(האימייל לא יפורסם בשום מקום באתר)
כותרת: *
תוכן:
7 + 14 =