צירוף קרוב משפחה לחשבון הבנק לא הופך אותו בהכרח לשותף בחשבון

צירוף קרוב משפחה לחשבון בנק לא הופך אותו בהכרח לבעלים בחשבון

פעמים רבות, כאשר אדם הוא מבוגר מאד או מתקשה לנהל ענייניו מסיבה אחרת, הוא מצרף קרוב משפחה נוסף לחשבונו בכדי שיסייע לו בניהול חשבונותיו. חשוב לדעת כי באקט זה הופך קרוב המשפחה שצורף לחשבון לשותף ולבעלים חוקיים של של מחצית מכל הכספים והזכויות הקיימים באותו החשבון.

יותר מכך, מעבר להיות קרוב המשפחה שצורף לחשבון שותף ובעלים במחצית הכספים בחשבון, הוא גם מורשה לפעול במלוא הכספים בחשבון ואף לרוקנו לחלוטין. אם בתנאי החשבון קיים סעיף "היוותרות בחיים" יוכל אותו קרוב "לרוקן" את חשבון הבנק גם לאחר מותו של הבעלים שצירף אותו בפועל.

לא פעם גילו בני משפחה, לאחר פטירת יקיריהם, כי אחד מקרובי המשפחה או אפילו אדם זר צורף לחשבונו של יקירם, ובכך למעשה הפך לשותף בחשבון ולבעלים של מחצית מהכספים בחשבון. בכך למעשה ירד היקף הירושה שלה היו זכאים בני המשפחה למחצית מהכספים שהיו קיימים בפועל בחשבון הבנק.

גרועים מכך המצבים בהם אותו קרוב "רוקן" את כל הכספים בחשבון הבנק.

לא פעם נילווית לסיטואציה זו תחושה קשה מצד שאר בני המשפחה כאילו אותו קרוב שצורף לחשבון הונה אותם, שכן גם כאשר בני המשפחה היו מודעים לצירופו של אותו קרוב לחשבון הם לא פעלו למנוע זאת מכיוון שסברו בתמימות שמשמעות צירופו של אחד מקרובי המשפחה לחשבון היתה רק למטרת "יפוי כח" לשם סיוע לבן המשפחה המזדקן והמתקשה לתפקד, וכלל לא הבינו כי מתחת לאפם "גרף" אותו בן משפחה "מסייע" את מחצית הירושה או כולה.

סיטואציות מסוג זה הנן נפוצות מאד ולכן קיימות פסיקות רבות בעניין זה.

חשבון בנק משותף יוצר שתי מערכות יחסים נפרדות שלהן כללים נפרדים:

הראשונה היא מערכת היחסים בין הבנק לבין שני קרובי המשפחה שהם לקוחות הבנק. על מערכת היחסים זו חלים דיני הבנקאות, והחשבון מופעל על ידי הבנק בהתאם לתנאי טופס פתיחת החשבון. מכאן עולה גם שאם חתמו הצדדים על סעיף "היוותרות בחיים" זכאי השותף שנותר בחיים לפעול ולמשוך את כל מלוא הכספים בחשבון.

ואולם מספר פסקי דין שניתנו בעניין קבעו כי גם אם השותפים בחשבון חתמו על סעיף "אריכות ימים" ואישרו לשותף השני לפעול בחשבון לאחר מותם, ואפילו אם עצם משיכת הכספים מותרת על פי ההסכם עם הבנק, הרי שאין בכך כדי להפוך את השותף לבעלים מלא בחשבון הבנק הנ"ל וזכויותיהם של יורשי הקרוב שנפטר אינן נפגעות.
מערכת היחסים השנייה היא בין השותפים בחשבון: קרוב המשפחה שהוא הבעלים המקורי של חשבון הבנק וקרוב המשפחה שצורף לחשבון הבנק. הפסיקה קבעה כי כאשר בעלים מקורי בחשבון מצרף לחשבון אדם אחר אזי קיימת חזקה (כלומר הנחה) שהאדם שצורף לחשבון קיבל מתנה מהאדם ה"מצרף" ולפיכך כעת האדם שצורף לחשבון הוא בעלים של מחצית הזכויות בחשבון וזאת על פי דיני המתנה.
עם זאת, על פי הפסיקה לא בכל מצב שבו אדם מצורף לחשבונו של אחר הוא הופך להיות אוטומטיצת בעלים של מחצית הכספים בחשבון. הפסיקה עשתה אבחנה בין מצב שבו החשבון נפתח מלכתחילה במשותף לבין מצב שבו החשבון נפתח מלכתחילה ע"ש אחד השותפים בלבד, ובשלב מאוחר יותר הופך החשבון למשותף.
כאשר מההתחלה נפתח חשבון בנק במשותף קיימת חזקה שהכספים בחשבון הם בבעלות משותפת אלא אם כן הוכח ההיפך באמצעות ראיות.
לעומת זאת, חשבון שנפתח ע"ש אחד השותפים בלבד ואך ורק בשלב מאוחר יותר הפך לחשבון משותף אינו מהווה באופן אוטומטי חשבון משותף ובית המשפט ידרוש הוכחה בדבר גמירות דעת "הנותן" להענקת אותה מתנה .
כעולה מהפסיקה נטל ההוכחה הנדרש כדי להוכיח שותפות בחשבון במצב בו הוסף אדם לחשבון קיים, חל על הטוען שותפות הוא נטל מוגבר, והכל בכדי למנוע נישול בלתי הוגן של יורשים מעזבון קרוב משפחתם.

מה הראיות שדורשים השופטים בכדי להוכיח כוונה לשיתוף בחשבון הבנק:

בהקשר זה חלק מהשופטים דורשים כי תוצג להם ראייה בצורת הסכמה מפורשת בכתב של המנוח להפוך את אותו קרוב משפחה שצורף לחשבון לשותף ובעלים בחשבון. שופטים אחרים דורשים לברר אם השותף שצורף לחשבון הפקיד לתוכו כספים שלו או שבחשבון מנוהלים כספים השייכים למנוח בלבד. במקרים מיוחדים יסכימו שופטים גם לקבל עדות של אמירה בעל פה של המנוח לגבי הסכמתו או אי הסכמתו של המנוח לאפשר למי שצורף לחשבונו להפוך לשותף ובעלים בכספים.

מה לגבי חשבון משותף של בני זוג

בית המשפט קבע כי, להבדיל מחשבון של אנשים שאינם בני זוג, הרי שחשבון משותף המתנהל על שם בני זוג, יש לראותו כמשותף באופן אוטומטי כמעט, וזאת מכח חזקת השיתוף בין בני זוג וכן מכח חוק יחסי ממון בין בני זוג הקובע שיתוף של בני הזוג על הרכוש שצברו יחדיו במהלך הנישואים.

מרבית הפסיקות קבעו כי מרגע שבן המשפחה צורף לחשבון, יש בכך ללמד על רצונו של בעל החשבון המקורי להופכו לבעלים של מחצית החשבון, ולפיכך לאחר מותו של בעל החשבון המקורי יוכלו יורשיו לרשת רק את מחצית הסכומים שקיימים בחשבון.

איך בכל זאת ניתן להתמודד עם הבעיה:

בפסק דין מעניין שניתן לאחרונה ננקטה גישה שונה בעניין זה. באותו המקרה, קרובת המשפחה שצורפה לחשבון רוקנה לאחר מות המורישה את כל הכספים בחשבון וכן נטלה כספים ותכשיטים שהיו בבית המנוחה.
יורשת נוספת של אותה מנוחה הגישה תביעה בבית המשפט לענייני משפחה כנגד קרובת המשפחה ש"גילחה" את רכוש המנוחה ובית המשפט קיבל את התביעה ופסק כנגד קרובת המשפחה שצורפה לחשבון.

באותו פסק דין טענה התובעת כי לקרובת המשפחה הנתבעת לא היתה זכות למשוך את מלוא הכספים מחשבון הבנק. התובעת טענה שצירוף הנתבעת לחשבון הבנק היה למטרה של ניהול החשבון מכח דיני השליחות ולא היתה כוונה למנוחה להעביר הכספים לבעלות הנתבעת.


לעומתה טענה הנתבעת כי צירופה לחשבון הבנק לא נעשה לצרכי נוחות אלא מתוך רצון להעניק לה מתנה ממשית.

בית המשפט קבע כי נטל הראיה להוכיח את היות החשבון משותף חל על הנתבעת שצורפה לחשבון, וקבע כי הנתבעת לא הצליחה להרים את נטל הראיה שהוטל עליה.
כדי לבסס את קביעתו התייחס בית המשפט בעדויות שניתנו בין היתר על ידי פקידת הבנק שבו נוהל החשבון, והעביר ביקורת על הנתבעת שלא זימנה לעדות את פקיד הבנק שטיפל בפועל בצירוף הנתבעת לחשבון המנוחה.
כמו כן התייחס בית המשפט בפסק דינו לעובדה שהמנוחה לא דיברה עברית אלא רומנית, וכי הנתבעת היא זו שתירגמה לה והסבירה לה את כל שבוצע בחשבון הבנק שלה, דבר שהעלה חשש להטעיית המנוחה לגבי מטרת צירוף הנתבעת לחשבונה שכן ייתכן שהמנוחה סברה כי היא רק נותנת יפוי כח לנתבעת לפעול בחשבונה ולא מעבירה לה כספים בפועל.
כמו כן קבע בית המשפט שהמנוחה לא היתה צלולה מספיק בעת ביצוע הפעולה של צירוף הנתבעת לחשבונה ויש חשש כי לא הבינה כלל את המעשים שהיא מבצעת גם מן הסיבה הזו.
בין היתר התייחס בית המשפט לעובדה שלמנוחה היתה צוואה שבה לא היתה כל התייחסות או הצהרה על כוונה לתת מתנה כספית לנתבעת.
בית המשפט קבע גם כי העובדה שהנתבעת לא פעלה בחשבון במהלך חיי המנוחה ולא הפקידה אליו כספים מלמד על כך שלא ראתה את עצמה כבעלים בחשבון.
התוצאה היתה שבית המשפט קבע שהכסף אשר בחשבון שייך לעיזבון המנוחה במלואו, ואפילו מחצית ממנו אינה שייכת לנתבעת שצורף לחשבון, והורה לנתבעת להשיב את כל הכספים שמשכה מהחשבון לידי התובעת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.
לשאלות נוספות: קו חירום: 1-800-22-00-50
ניתן לפנות בשאלות למייל: esadis@netvision.net.il