גילוח ראש לעיתים מיוחס לחברות במבנה חברתי כמו גלוחי ראש נאציים, או חיילים בצבא או מבנה חברתי אחר המחייב זאת. גם ביהדות נהוג לא לגלח את שיער הילד עד גיל 3 לעדות היותו יהודי. לכן מתירים לו גדול פאות לאות זהות יהודית. התורה לעומת זאת מצווה על מצורע לגלח את כל גופו, כדי להקטין את סיכויי ההדבקה וכן לסמל את נידויו מהחברה האנושית. יהודים דתיים אינם משתמשים בסכין או תער לגילוח בשל האיסור בתורה. האיסור קיים עד היום במנהגי אבל פרטי או ציבורי. בעלי דתות אחרות מגלחים את ראשם אף הם כמו בנצרות או בדת הבודהיסטית, אך בדתות כגון הבאהאית והסיקית נמנעים המאמינים מגילוח ראשם ומחויבים לשמור על שיערם חבוי בתוך טורבן. בארצות ערב נהוג לגלח שיער פנים וזקן כדי להשפיל אסירים. באירן נאסר לסדר שיער גבות ומספר מספרות שעסקו בכך נסגרו.
במדינות המערב חל גילוח חובה ותספורת קצוצה של שיער הראש במסגרת הצבא. הדבר מונע כינים ומאפשר חבישת קסדה ומערכת ראיית לילה בצורה יעילה יותר. כמו כן נחשב הגילוח כחלק מחבירת החייל למסגרת צבאית נוקשה המחייבת משמעת. לסיכום, למסגרת גילוח הראש והזקן יש משמעות דתית , חברתית ואפנתית. במשך השנים השתכללו אמצעי הסרת השיער לטווח ארוך וקצר. מכונים רבים צצו כדי להסדיר הסרה פרמננטית של שיער הגוף באמצעים חדישים. בעידן זה, יכול כל אדם למצוא את הדרך המתאימה לו ביותר להסרת שיער.