מיקום: אינטרנט / מחשבים / היי טק
אני לא חברתי!
בית הספר היסודי-תיכון, כשכולם היו הולכים בערב למסיבות כיתה או שהיו נפגשים בחוץ לאיזה יציאה נחמדה, נהגתי להסתגר בחדרי עם אחד מספרי הפנטזיה החביבים עלי ולגמוע מילים. לא הצלחתי להבין איך כולם נהנים מכל הרעש וההמולה ולמה הם רוצים להיות ביחד אחרי שהם היו ביחד במשך כל הבוקר. היום כולם הולכים לרשתות החברתיות, מעדכנים מה הם עושים בכל דקה ומחליפים ביניהם אפליקציות. אני מרגיש כאילו חזרתי לילדות.
תסבירו לי בבקשה מה כל כך טוב ברשתות חברתיות. מה הכוח הזה שמושך אנשים לכתוב את הפרטים שלהם בכל מקום ולאסוף עוד ועוד חברים שהם מכירים מהמציאות הלא וירטואלית (וגם כאלה שלא). זה לא שלא ניסיתי להבין, אפילו נרשמתי לכמה מהן, אבל תמיד השתעממתי והפסקתי לבקר אחרי כניסה או שתיים.
אני זוכר שאחד המכרים שלי סיפר לי על פייסבוק. “זו רשת חברתית מדהימה” הוא אמר לי. “כבר ניסיתי רשתות חברתיות” הגבתי “אני לא מתלהב מהשטות הזאת של לאסוף רשימות של חברים, זה לא בשבילי”. “אתה לא מבין” הוא הגיב “הרשת הזאת שונה לגמרי. בפייסבוק אתה יכול גם להוסיף אפליקציות וזה מעדכן אותך כל הזמן מה החברים שלך עושים ועוד המון דברים”.
כאשר נרשמתי לפייסבוק לפני יומיים הייתי מלא תקוות. איכשהו במהלך השבוע שעבר מאז השיחה שלנו שכנעתי את עצמי שזו באמת רשת שונה ושאולי הפעם זה יהיה אחרת. פתחתי לעצמי יוזר ומילאתי את הפרטים שלי. התלהבתי מהעובדה שהוא מציע לי להוסיף חברים ע”פ מקום העבודה. נהניתי מכך שבתוך יום וחצי מצאתי לעצמי כ 20 חברים שאני מכיר מהחיים האמיתיים. נהניתי להוסיף כמה תמונות לפרופיל שלי ובאופן כללי הרגשתי שבאמת יש השקעה. רק מה? שם זה נגמר.
בפעם השניה שנכנסתי עוד התלהבתי מכך שאנשים שאני מכיר פונים אלי עם הצעות חברות, אבל לא הבנתי למה אנשים מזמינים אותי להתקין תוספים שבהם אני כותב מה המוזיקה האהובה עלי, למה אני צריך למלא סקרים משעממים שהחברים שלי שולחים לי ומה לעזאזל עושים כאן חוץ מלשלוח poking אחד לשני ולקרוא כמה האחרים עייפים/רעבים/כרגע קמו מהשינה/מחרבנים.
נכנסתי לפייסבוק שלוש פעמים בסה”כ. בפעם השלישית לא ביצעתי שום פעולה ורק צפיתי בפיד החדשות שסיפר לי מה כל אחד מהחברים שלי עשה מאז שהלכתי. משעמם.
הרשתות החברתיות הפכו למעין בלוגים קהילתיים לאנשים שלא רוצים להתאמץ. הם יכולים להתקין ווידג’טים מגניבים, לכל אחד יש עמוד אודות חביב, אבל הם לא באמת מתאמצים לספר לי מה הם עושים בצורה מעניינת, המערכת מעדכנת אותי במקומם.
אני בד”כ שמח להשתמש בטכנולוגיות חדשות שעוזרות לי להתעדכן במה שמעניין אותי, אבל אני מרגיש שהמקומות שהרשת מכוונת אליהם (טוויטר, פייסבוק וכאלה) מעדכנים יותר מדי, ומעדכנים פחות מדי. לא מעניין אותי לדעת שהחבר שלי רמי בדיוק קורא עיתון, אבל אם החברה שלי גיתית מתכוננת לחתונה אני מעוניין לדעת עוד פרטים. רק מה? לגיתית אין כוח לכתוב פוסט שלם, היא מסתפקת בטוויטר.
אז תעזבו אותי מרשתות חברתיות, אני כנראה לא חברתי מספיק בשבילהם. אני אדבוק בבלוגרים האמיתיים.
אני זוכר שאחד המכרים שלי סיפר לי על פייסבוק. “זו רשת חברתית מדהימה” הוא אמר לי. “כבר ניסיתי רשתות חברתיות” הגבתי “אני לא מתלהב מהשטות הזאת של לאסוף רשימות של חברים, זה לא בשבילי”. “אתה לא מבין” הוא הגיב “הרשת הזאת שונה לגמרי. בפייסבוק אתה יכול גם להוסיף אפליקציות וזה מעדכן אותך כל הזמן מה החברים שלך עושים ועוד המון דברים”.
כאשר נרשמתי לפייסבוק לפני יומיים הייתי מלא תקוות. איכשהו במהלך השבוע שעבר מאז השיחה שלנו שכנעתי את עצמי שזו באמת רשת שונה ושאולי הפעם זה יהיה אחרת. פתחתי לעצמי יוזר ומילאתי את הפרטים שלי. התלהבתי מהעובדה שהוא מציע לי להוסיף חברים ע”פ מקום העבודה. נהניתי מכך שבתוך יום וחצי מצאתי לעצמי כ 20 חברים שאני מכיר מהחיים האמיתיים. נהניתי להוסיף כמה תמונות לפרופיל שלי ובאופן כללי הרגשתי שבאמת יש השקעה. רק מה? שם זה נגמר.
בפעם השניה שנכנסתי עוד התלהבתי מכך שאנשים שאני מכיר פונים אלי עם הצעות חברות, אבל לא הבנתי למה אנשים מזמינים אותי להתקין תוספים שבהם אני כותב מה המוזיקה האהובה עלי, למה אני צריך למלא סקרים משעממים שהחברים שלי שולחים לי ומה לעזאזל עושים כאן חוץ מלשלוח poking אחד לשני ולקרוא כמה האחרים עייפים/רעבים/כרגע קמו מהשינה/מחרבנים.
נכנסתי לפייסבוק שלוש פעמים בסה”כ. בפעם השלישית לא ביצעתי שום פעולה ורק צפיתי בפיד החדשות שסיפר לי מה כל אחד מהחברים שלי עשה מאז שהלכתי. משעמם.
הרשתות החברתיות הפכו למעין בלוגים קהילתיים לאנשים שלא רוצים להתאמץ. הם יכולים להתקין ווידג’טים מגניבים, לכל אחד יש עמוד אודות חביב, אבל הם לא באמת מתאמצים לספר לי מה הם עושים בצורה מעניינת, המערכת מעדכנת אותי במקומם.
אני בד”כ שמח להשתמש בטכנולוגיות חדשות שעוזרות לי להתעדכן במה שמעניין אותי, אבל אני מרגיש שהמקומות שהרשת מכוונת אליהם (טוויטר, פייסבוק וכאלה) מעדכנים יותר מדי, ומעדכנים פחות מדי. לא מעניין אותי לדעת שהחבר שלי רמי בדיוק קורא עיתון, אבל אם החברה שלי גיתית מתכוננת לחתונה אני מעוניין לדעת עוד פרטים. רק מה? לגיתית אין כוח לכתוב פוסט שלם, היא מסתפקת בטוויטר.
אז תעזבו אותי מרשתות חברתיות, אני כנראה לא חברתי מספיק בשבילהם. אני אדבוק בבלוגרים האמיתיים.
קישור: למאמר המקורי
כל הזכויות שמורות לאורי צציק
דירוג:
תכנים נוספים
![]() בעלי אתרים מתאגדים נגד אירגון האינטרנט הישראלי נוסף ב: 10/02/2007
דירוג:
|
![]() שכבת האפליקציה , היא הבעייתית ביותר במערכת אבטחת מידע ארגונית נוסף ב: 04/11/2007
דירוג:
|
IVTEXT נוסף ב: 01/12/2007
דירוג:
|
![]() בשישי באפריל, יפתח הכינוס השנתי של חברת מייקרוסופט - Tech Ed 2008 טק-אד ויימשך שלושה ימים נוסף ב: 03/04/2008
דירוג:
|
![]() איך להפוך כל מפלה להישגים? נוסף ב: 31/08/2008
דירוג:
|
![]() היום כבר אין ספק: אין צורך בצנזורה מצד ספקי האינטרנט! נוסף ב: 10/09/2007
דירוג:
|
דף ראשי
פרסום מאמר
מדיניות האתר
המאמרים החדשים ביותר
יצירת קשר




























הוספת תגובה / יצירת קשר עם אורי צציק