הטרור-התגוננות הציבור מפני התלקחות הטרור

עומדים לפי הערכות בפני גל חדש של טרור נוכח הקיפאון במצב המדיני
הטרור-התגוננות הציבור מפני התלקחות הטרור
הטרור מכה מהאוויר את התאומים של ניו יורק
המבצע העתידי כנגד החמאס והצהרות התוקפניות של החמאס וארגוני המחבלים. כמה מושגי יסוד על הטרור ,מי הם הגופים שמגינים עלינו בפני הטרור,וכיצד יש לחזק ולשפר את יכולת העמידה של האוכלוסייה האזרחית במידה ומעגלי הביטחון יפרצו.

 



רקע
בעיצומם של הפיגועים באינתיפאדה השנייה כאשר התפוצצו מטענים באוטובוסים ,ומספר מתאבדים הצליחו לבצע את זממם וגרמו להרוגים ופצועים בקרב האוכלוסייה האזרחית, שאלתי חבר כנסת מסוים,דווקא מהשמאל,"מה יהיה הסוף עם הטרור הזה? הוא ענה לי  "יהיה רע ועוד יותר רע,אך לבסוף ימצא הפתרון ויהיה טוב" ולא יסף


ואכן לאחר תקופת רגיעה יחסית(לא כולל שיגור הקסאמים)ולקראת הפעולות הצבאיות המתחייבות כנגד החמאס ברצועת עזה ,והתגובות האפשריות כנגד , כיום לפי הערכות  אנו מצויים לקראת התלקחות מחודשת של פעולות פח"ע וטרור, ורצוי מאד שהציבור במדינה גם יערך לכך.


כמה מילים על הטרור


פעולת טרור, כפי שמשתמע מהמובן המקורי של המילה- פחד, חרדה, אימה, נועדה לזרוע אימה ופחד בקרב הציבור המותקף ולגרום לו לדמורליזציה, ולעתים מבוצעת גם כפעולת נקמה במעגל דמים  של .אלימות חלק ניכר מנשק הטרור הוא הפרסום הרב שפעילותו מקבלת בציבור, באמצעות התקשורת האלקטרונית והמודפסת
מהו ארגון טרור? ארגון טרור הוא ארגון המשתמש בטרור ככלי עיקרי להגשמת מטרותיו. בעולם פועלים ארגוני טרור רבים, מרביתם מקומיים, אך פעילות אחדים מתפרסת על-פני מדינות רבות. לאחדים מארגוני הטרור הפועלים בישראל יש הנהגה היושבת בסוריה ובירדן.
מאז היווסדה מתמודדת מדינת ישראל עם היבטיו השונים של הטרור. בשנים הראשונות הוא נתפס כמטרד במסגרת ''הביטחון השוטף'', אך ככל שעבר הזמן, ובמיוחד מאז 1996, הוא קיבל משמעות אסטרטגית, כאשר מפעיליו עשו בו שימוש לפגיעה, ואף לעצירה, של תהליך המשא ומתן המדיני בין ישראל לבין הפלסטינים. הטרור על היבטיו השונים, ובראשם טרור המתאבדים, הפך מאז לבעיה בעלת השלכות על מהותה ועתידה של מדינת ישראל. מדינות רבות מתחבטות בניסיון לפתח מדיניות יעילה נגד טרור וגם בארצנו שוקדים על כך כל הזמן.


המצב כיום



ארגוני טרור אלה, שהבולטים ביניהם הם:החמאס, הג'יהאד האיסלמי וגם אירגון החיזבאללה,ותנועות ההתנגדות של הפלגים השונים, שואפים להשפיע על קידום המטרות  פוליטיים תוך שימוש באלימות ובטרור להשגת מטרותיהם המדיניות.


. דוברי החמאס הודיעו בימים אלה על גמר הפסקת אש ומאיימים בגלוי גם על רקע העיכובים בעסקת שחרור האסירים כי ימשיכו בפיגועי טרור ובחטיפות חיילים ואזרחים וגם גורמים באש"פ מאיימים באינתיפאדה שלישית ורביעית כל עוד הכיבוש ימשך.


 ואכן,לראשונה מאז הסכם הפסקת האש, ביום העצמאות סוכל כנראה ניסיון פיגוע (חטיפה?) של החמאס בדרום הרצועה בחסות ירי פצצות מרגמה ורקטות. דוברי החמא"ס הצהירו כי ביקשו להזכיר לישראל כי  החייל שליט בידיהם וכי בכוונתם לחטוף חיילים נוספים.


חיזוק כוחו מחדש של החיזבאללה,התחמשותו  והתעצמותו ,התארגנות המאיימת של החמאס ובניית תשתית כמעט צבאית מלאה על ידי זרימת אמצעי הנשק והחבלה ממצרים ואימונים מתקדמים של יחידות צבאיות (הערכה היא שניבנו ארבעה חטיבות) תוך הכרזות וכוונות  לקראת עימות צבאי  ,אינם מבשרים כל טובות בלשון המעטה.


כך ,שלהערכתי לא ישרור השקט במדינתנו עוד זמן רב ופעולות הטרור יחריפו ויעמידו את הציבור הישראלי בפני מציאות קשה המעמידה במבחן את כושר העמידה והספיגה מחדש,.אלא אם ייכון הסדר שלום בר קיימא עם גבולות קבע מוסכמים.


עד אז לצערנו ,נכונו לנו ובניגוד לשקט היחסי  בתקופה האחרונה ,פיגועים  מכל הסוגים וביניהם:


• פיגועים באמצעות הפעלת מכוניות תופת במרכזי אוכלוסיה.
• פיגועים על ידי הפעלת "שהידים" –מתאבדים עם מטענים במקומות ציבור .
• פיגועים באמצעות הנחת מטענים ופיצוצם באוטובוסים ובמקומות ציבור.
• חטיפות חיילים ואזרחים לצרכי מיקוח לשחרור אסירים..
• פיגועי ירי מרכב נוסע והפעלת מארבי ירי סטטיים כנגד אזרחים וחיילים.
• שיגור וירי רקטות ומרגמות  מכל סוג על ערי ישראל מהרצועה,הגדה המערבית ומלבנון.
• חדירת מחבלים מיומנים מהאוויר באמצעות גלשנים למבצעי פיגוע והרג.
• הצתות ושריפות.


 


 הגופים  הביטחוניים העוסקים במניעת הטרור ואחריותם.


ראשית הבה ונגדיר את המושג ביטחון פנים.


בטחון פנים-כלל הפעולות הננקטות על ידי זרועות הביטחון למניעת פעילות חבלנית עוינת ופעולות טרור על כל מאפייניו,כדי להגן על האוכלוסייה האזרחית במדינת ישראל.


ואלה המוסדות והגופים האחראים בין היתר לביטחון פנים ולמניעת פעולות הטרור.


צה"ל-אחראי לביטחון השוטף במסגרת אחריותו  להגנת המדינה ווכן לביטחון פנים בשטחי קווי העימות
ובשטחים שאינם באחריות משטרת ישראל ,צה"ל מפעיל  יחידות מיוחדות כנגד מבצעי טרור באופן שוטף וכן את סיירת מטכ"ל בעת הצורך (בעת שלום)


משטרת ישראל- אחריות המשטרה לביטחון הפנים בעורף המדינה , מעוגנת בסדרה של החלטות ממשלה שהראשונה מביניהם היא: החלטת ממשלה 411 מיום 26.1.1975 והיא מפעילה ומיישמת אחריות זו באמצעות כלל שוטריה ויחידות מג"ב , המחוזות  וסניפי המשטרה וכן באמצעות  יחידת הימ"מ למבצעים כנגד פעילות טרור כגון מבצעי פיגוע מיקוח ועוד.
השב"כ(שרות הביטחון הכללי)-הוא הזרוע המודיעינית שאחראית לאספקת מידע על ארגוני הטרור , עליו מוטלת המשימה של סיכול טרור פנימי: חשיפת וחקירת התארגנויות טרור בישראל ובשטחים.מתן הנחיות מקצועיות לאבטחה , וכמו כן משימות פיקוח על אבטחת נכסים אסטרטגיים של המדינה, כגון מטוסי נוסעים ושדות תעופה.
המוסד למודיעין-( בהקשר לטרור) מופקד מטעם מדינת ישראל על איסוף מידע, מחקר מודיעין וביצוע פעולות חשאיות מיוחדות מחוץ לגבולות המדינה. הוא מבצע זאת על ידי הפעלת סוכנים, איסוף מידע אלקטרוני, שמירה על קשרי מודיעין ודיפלומטיה. על המוסד הוטלו לאורך השנים תפקידים מיוחדים, כגון ביצוע פעולות חיסול של ראשי ארגוני טרור,
המטה ללחימה בטרור(הלוט"ר)- גוף מטה ויועץ לראש הממשלה,תפקידו ליעל את הלחימה בטרור ע"י גיבוש המלצות, קביעת יעדים וייזום תוכניות פעולה , הגברת התאום ושיתוף הפעולה בין הגופים הביטחוניים, המודיעיניים ואחרים, מיצוי וחיזוק יכולות ומשאבים, מעקב אחרי ביצוע החלטות.
אין מאמר זה עוסק בניתוח פעולת הגופים הנזכרים לעיל, וודאי שלא ביקורת על כך ,גופים אלו אמונים על מלאכתם ועוסקים במניעת הטרור משך 24 שעות ביממה ואנו בהחלט רואים את התוצאות הטובות.


אך והיה וייפרץ המעגל הביטחוני שבאחריות גופים אלה והפיגועים והמפגעים, חלקם יחדרו את מעגלי המניעה והאבטחה אזי התחנה הסופית או הקו האחרון וגם הרגיש ביותר הינה האוכלוסייה האזרחית ,שהיא חסרת ההגנה ,ולכן יש לחזק את היכולת של הציבור באשר הוא להתגונן  במקרים והוא נתקל ראשון במפגעים ולמנוע את הפיגועים והתפשטותם.


יכולת התגוננות הציבור בפני פעולות  טרור היא מוגבלת למדיי ולכן  הינה הבטן הרכה והפגיעה ביותר.לכן  אנו מצווים וחייבים לחזק ולעבות יכולת זו בהערכות של  הסברה נאותה ומקצועית ,בהטמעת הסיכונים ובאמצעים מתאימים  ומבעוד יום וזאת באופן שיטתי ומושכל  לטווח הזמן המיידי  ולאורך זמן . כי הדבר בנפשנו.


 


הערכות נדרשת של האוכלוסייה האזרחית- הציבור


כדי לקיים הערכות של הציבור להתגונן בפני פיגועי טרור במקרים שמעגלי הביטחון והאבטחה הנזכרים לעיל נפרצו, יש לבחון את ביצוע  הערכות בנושאים הבאים ולהיערך בהתאם ,חלקם נושאים לטווח המיידי וחלקם לטווח הארוך.


      לטווח הזמן הקצר



• עידוד נשיאת נשק אישי-לאבטחת הביטחון האישי וכדי להגיב מיידית כנגד טרור,על משרד הפנים בשיתוף עם משטרת ישראל להקים ועדה שתבחן הגמשת הקריטריונים לקבלת רישיון לנשק .מאחר והיו לא מעט מקרים בעבר שבהפעלת נשק אישי זמין התגברו אזרחים על מחבלים ומנעו פגיעה באזרחים.יש להרחיב את מעגל נושאי הנשק ואת מכוני האימון והירי לרישוי הנשק.הטענה שמהלך כזה יביא להמצאות נשק בידיים לא רצויות,אין לה על מה לסמוך,הנשק כאמור נמצא כבר בידיהם ואין להם בעיה להשיגו בלאו הכי.


• עידוד ליציאה לטיולים ולבילויים - הטמעת מודעות בציבור  של מדיניות עידוד יציאות מהבית  לטיולים  בחיק הטבע בקבוצות ברחבי הארץ,(לא בודדים)לא לפחד ולא להסתגר ,כי במקום שכף רגלינו לא תדרוך,יסתובבו שם ארגוני הטרור ,אין חלל ריק, כמובן שיש לנקוט באמצעי אבטחה ונשק צמוד כדי להגיב מיידית בעת הצורך.


•  הסברה לעידוד לערנות הציבור-הטמעת הערנות של הציבור על ידי ביצוע מבצעי  הסברה קבועה ומקצועית  של משטרת ישראל בכל אמצעי המדיה התקשורתית  לכללי התנהגות וערנות  לציבור האזרחי החל מחפצים חשודים וכלה בדמויות חשודות, לרבות  הנחיות בשימוש בנשק.


• ציידי פרסים ותגמולם –הציבור יכול בהחלט לסייע במודיעין ומידע ורצוי לבנות מערכת תגמול  המתגמלת  את הראויים לכך.אין ספק, שמתן פרסים ראויים גם כספיים ,יעודד גם אחרים, בנוסף  לאלה שהצטיינו בהתגברות על מחבלים בעת מגע פתאומי עימם,וכן לאלה המעבירים מידע על מחבלים  מידע מוצק המביא ללכידתם.



לטווח הזמן הארוך


  חינוך להגנה והתגוננות עצמית- על משרד החינוך והתרבות והרשויות המקומיות לפתח את המודעות בנושא כבר בבתי הספר בכיתות י"א וי"ב על ידי הקצאת שעות חודשיות לכך.למבוגרים ניתן  לאפשר זאת בקהילה או במסגרת המתנסי"ם או במסגרת מכוני הכושר הפרטיים הפרוסים בארץ להגיע  עימם להסדר שאחת לשבוע יעבירו אימון של התגוננות אישית.ועל ידי כך ליצור מצב גם של הקניית ביטחון אישי ,  והיה ותהיה התקלות עם מחבלים שחדרו,שיד הישמעאלי לא תהיה על העליונה.


• אימוני חינוך וגדנ"ע-על צה"ל באמצעות חיל חינוך וגדנ"ע להכליל בתוכניות הלימודים באמוני הגדנ"ע פרק של אימון התגוננות אישית  בעת התקלות עם מחבלים וזאת בתאום עם משטרת ישראל.


הרשויות המקומיות-באמצעות מחלקות הביטחון שברשות להיות כתובת יותר אפקטיבית גם בעת אירוע במקרה של התקלות עם מחבלים עד שכוחות המשטרה ו או צה"ל יגיעו וייקחו את האירוע לאחריותם.וגם בשגרה.לקיים ערבי הסברה בנושא הטרור בקהילה וכן להדריך את התושבים שבשטח שיפוטם בנושאי הפעלת נשק וכללי התנהגות ושוב בתאום עם משטרת ישראל והמשא"ז  ואם יש צורך בהקצאת אמצעים ,יש להקצותם.


• מכוני הרישוי לנשק-על משרד הפנים להכניס פן נוסף לאימוני הירי שכל אזרח נושא נשק עובר פעם בשנתיים,לכלול שעורים מיוחדים  של ירי בעת התקלות עם טרוריסטים ושליפת נשק ביעילות בעת ניסיון של חטיפה.הדבר יגביר ללא ספק את המיומנות לכך וגם את הביטחון האישי.


לסיכום


במקרה והמחבלים יפרצו את המעגל הביטחוני שבאחריות זרועות הביטחון ,וכולנו נקווה שלא ,כל אלה ובודאי שיש עוד רעיונות נוספים יכינו את הציבור ליכולת התגוננות טובה יותר במקרה של אירוע  חבלני מקרוב. וידעו מנהיגי ארגוני הטרור שמשגרים מחבלים למשימות טרור,כי יש סכנה גם מצד האוכלוסייה האזרחית שיודעת להגן על עצמה בעת הצורך.


  ובהחלט יתכן שאין מנוס מלחזור לתקופת עזרא ונחמיה וכמו שנאמר אז..


"הבונים בחומה והנשאים בסבל עמשים באחת ידו עשה במלאכה ואחת מחזקת השלח."
 
(נחמיה פרק ד' פסוק י"א)



הכותב:גרשון אקשטיין,סא"ל (בדימוס) שימש בעבר כראש זירת העורף וענף אבטחת פנים במטכ"ל אג"מ-מבצעים בשנים 1977-1982
דירוג:  

הוסיפו ל Facebook Share on Twitter

הוספת תגובה / יצירת קשר עם גרשון אקשטיין

שם מלא: *

אימייל: *
(האימייל לא יפורסם בשום מקום באתר)
כותרת: *
תוכן:
8 + 10 =