סופרים ספירות

עיון בתפילת העומר מלמד שמדובר בעצם בטיפול עשרת-אלפים לנשמה
סופרים ספירות
סופרים ספירות
מאלמים אלומות ומתקנים נשמות בחג האור של ראשית הקיץ "היום שלושה ושלושים יום, שהם ארבעה שבועות וחמישה ימים לעומר" – כך נוהגים לספור בכל יום במשך ארבעים ותשעת הימים שמפסח ועד לחג השבועות.

במבט ראשון, נראה שמקורו של המנהג העתיק מתייחס לאיסוף התבואה לאלומות או לעומרים בשדה. אבל למעשה, מדובר בסדר תפילה שהנהיגו המקובלים והוא עוסק בתיקון הנשמה, בפנימיות האדם.

את ספירת העומר ניתן למצוא בסידור המוכר, לצד התפילות הקבועות שנאמרות במהלך כל ימות השנה. למרות שגם שאר התפילות שבסידור קשורות בתיקון הנשמה, ספירת העומר היא הבולטת והמיוחדת שבהן. זהו אחד הפרקים היחידים בסידור התפילה שנכתב כולו בשפת הקבלה, שפת הספירות.

"בזכות ספירת העומר שספרתי היום, יתוקן מה שפגמתי בספירה הוד שבהוד", כך מסתיימת הברכה בערב ל"ג בעומר. אך המקובלים מלמדים אותנו, שלא די בכך שנקרא בסידור ונזכיר בכל יום את שם הספירה המיוחדת לו. על מנת שנצליח לתקן את נשמתנו, עלינו לדעת את המשמעות הפנימית שטמונה בספירת העומר, להבין כיצד בנויה הנשמה ומעל לכל, להרגיש אותה בתוכנו.

לאסוף לאלומות את חלקי הנשמה

ספירת העומר מתארת את סדר התיקון ההדרגתי של הנשמה, שמתבצע על ידי האור העליון. כל יום, מסמל שלב חדש בתהליך התיקון.

"עומר" – שהוא אלומה של חיטים – מסמל את חלקי הנשמה המתוקנים שנאספים לאגודה אחת. על האדם לתקן את כל חלקי נשמתו וכך ללכד אותם במהלך "ספירת העומר".

למילה "ספירה" שתי משמעויות: המשמעות המוכרת לכל היא ספירה רגילה של דרגות או שלבים, הממוקמים בזה אחר זה. המשמעות הנוספת של המילה "ספירה" באה מלשון "ספיר", המתאר אור המאיר וזורח למרחקים.


ומהי ה"נשמה"? הנשמה היא רצון שמכוון לרוחניות, כלומר, רצון להידמות לתכונת הבורא – תכונת האהבה והנתינה. בכדי להגיע למעמד מיוחד זה, על האדם לאסוף את כל חלקי הנשמה, לאחד אותם ולהפוך אותם דומים לתכונת הבורא.

המתמטיקה של הנשמה

נשמת האדם מורכבת מעשר ספירות: כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות. שלוש הספירות הראשונות הן החלק שמנהיג ומפעיל את הנשמה, ומשום כך הן מכונות "ראש הנשמה".

שבע הספירות התחתונות הן החלק שמבצע את הפקודות המתקבלות מהראש, ולכן הן מכונות "גוף הנשמה".

במהלך התקדמותו הרוחנית צריך האדם לתקן רק את שבע הספירות התחתונות של הנשמה. זוהי הסיבה לכך שנפגוש פעמים רבות במספר שבע בספרי הקודש ובמנהגי היהדות.

הנה מספר דוגמאות: העולם נברא בשבעה ימים, קיימים שבעה רקיעים ובין פסח לשבועות אנו סופרים שבעה שבועות. כל אלה הם סימנים שנועדו להזכיר לנו את תיקון הנשמה.

אולם הדבר אינו מסתכם בכך כל אחת משבע הספירות הכלליות נחלקת גם היא לעשר ספירות פרטיות משלה – שלוש ספירות עליונות ושבע ספירות תחתונות.

לדוגמא: ספירת תפארת מכילה בחלקה התחתון את שבע הספירות: חסד שבתפארת, גבורה שבתפארת, תפארת שבתפארת וכן הלאה, עד ספירת מלכות שבתפארת. אם נכפיל. את שבע הספירות הכלליות בשבע הספירות התחתונות הפרטיות שקיימות בתוך כל אחת מהן, נקבל את מספר ימי העומר – ארבעים ותשעה.

מנשמה מפורדת לכלי שלם

בתחילת דרכו הרוחנית האדם מגלה שארבעים ותשעה חלקי נשמתו נמצאים בפירוד, וכתוצאה מכך מנותקים מהבורא. כדי לתקן את נשמתו האדם צריך להפוך את חלקי נשמתו לדומים לתכונת הבורא – תכונת האהבה והנתינה. ואת זה עושה המקובל במהלך "ספירת העומר" הרוחנית – הוא מאחד את חלקי נשמתו, סופר אותם, גורם להם להתמלא באור העליון ולהאיר יחדיו כספיר.

אור הבורא מתפשט מלמעלה כלפי מטה, מהבורא לנברא, ולכן גם סדר התיקון מתואר מלמעלה למטה – מספירת חסד עד לספירת מלכות. בשבוע הראשון לספירת העומר נתקנת ספירת החסד על כל חלקיה: חסד שבחסד, גבורה שבחסד וכך הלאה, עד ספירת מלכות שבחסד. בשבוע השני נתקנת ספירת הגבורה, על שבע ספירותיה הפנימיות, וכך קורה עד לתיקונה של הספירה האחרונה, מלכות שבמלכות, אשר נתקנת ביום הארבעים ותשעה.

עם גמר תיקונה של הנשמה מתאחדים כל חלקיה לכלי שלם, שמסוגל לקבל לתוכו את אור הבורא. בסיום התקופה, ביום החמישים, מגיע האדם למעמד רוחני מיוחד שנקרא "מתן תורה", החל בחג השבועות. המושג "מתן תורה" מרמז על אור מיוחד הנקרא "אור התורה", שמאיר מלמעלה על נשמתו המתוקנת של האדם.

ל"ג בעומר – חג האור

אולם איננו צריכים לחכות חמישים יום, עד ליומה האחרון של ספירת העומר, כדי לדעת שמובטח לנו התיקון השלם. כבר ביום השלושים ושלושה לספירה – ל"ג בעומר, מגלה האדם שהוא עתיד להגיע לגמר התיקון. ומכאן שמו של ל"ג בעומר – "חג האור", על שום האור המובטח למלא את הנשמה עם גמר תיקונה.

ל"ג בעומר מציין את תיקון ספירת הוד שבהוד, שהיא החלק השלושים ושלושה שבנשמה. מרגע שהאדם תיקן את ספירת הוד שבהוד, כבר ברור לו שתיקון הנשמה יסתיים בהצלחה, למרות שעוד לא סיים לתקן את כל ארבעים ותשעת החלקים שבה.

ניתן לדמות זאת למקרה בו מתקלקל חלק במנוע המכונית: המכונאי פותח את המנוע ומחליף את החלק הפגום. המכונית עדיין לא יכולה לנסוע, כי המכונאי צריך להרכיב בחזרה את המנוע לתוך המכונית, אך בו בזמן ברור לו שהמכונית חזרה למצבה התקין ושהיא או-טו-טו נוסעת.

למשוך את אור התיקון

חכמת הקבלה מדגישה כי האדם לא מבצע את התיקון המורכב הזה בכוחות עצמו, אלא בעזרת האור העליון שמאיר על הנשמה.

המקובלים מסבירים כי אין זה מספיק לקרוא בסידור ולציין בכל יום את שם הספירה, וכי האדם נדרש לתרום את חלקו במסע, ולפקח על הפעולה המתאימה לכל שלב בהתפתחותו. על האדם לשלוט בפעולת האור מתוך מודעות מלאה – רק בצורה כזו הוא יוכל להידמות לבורא.

רק בעזרת הקריאה בספרי הקבלה ניתן למשוך אור תיקון מיוחד, שמפתח אותנו רוחנית ומבהיר לנו את התמונה האמיתית. ככל שהאדם מתקדם הוא חש את תהליך תיקון נשמתו, ומתחיל לגלות בתוכו את המושגים הרוחניים שעליהם הוא קורא בספרי הקבלה ובסידור. כשיסתיים תהליך תיקון הספירות, נשמת האדם תהפוך דומה לבוראה.

הדבר בא לידי ביטוי בחג השבועות, חמישים ימים לאחר חג הפסח, שבו האדם מגיע לגילוי המלא של הבורא. אז נשמתו מתמלאת כולה באור העליון, אור של שלמות, נצחיות ואושר.

קישור: Kab

גלעד שדמון
דירוג:  

הוסיפו ל Facebook Share on Twitter

הוספת תגובה / יצירת קשר עם גלעד שדמון

שם מלא: *

אימייל: *
(האימייל לא יפורסם בשום מקום באתר)
כותרת: *
תוכן:
9 + 13 =